טז.

עִקַּר שֵׁם תַּלְמִיד חָכָם הוּא רַק מִי שֶׁמְּקֹרָב לְהֶחָכָם וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כִּי עַל שֵׁם זֶה נִקְרָא תַּלְמִיד חָכָם, שֶׁהוּא תַּלְמִיד שֶׁל הֶחָכָם שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וּלְהִפּוּךְ, עַם הָאָרֶץ נִקְרָא מִי שֶׁלֹּא שִׁמֵּשׁ תַּלְמִיד חָכָם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מְקֹרָב לְהֶחָכָם וּלְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בִּכְלַל עַם הָאָרֶץ, כִּי אֵין לוֹ כֹּחַ לְקַבֵּל חָכְמָה שֶׁהוּא הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת, אֲפִלּוּ אִם הוּא לַמְדָּן וְחָכָם, וַאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ לוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים, כִּי אֶל הַתַּכְלִית הַנִּצְִחִי שֶׁהוּא הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא כִּי אִם עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְתַלְמִידָיו וְתַלְמִידֵי תַּלְמִידָיו וְכוּ': מכתב מח'.