טו

אִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר בִּשְׁלֵמוּת הָאֱמֶת לְהוֹרוֹת מִשְׁפַּט אֱמֶת הֵן בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ הֵן כְּלַל הַנְהָגַת הָאָדָם בַּעֲבוֹדַת ה' לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל לֵידַע מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם. כִּי אִם יוֹדְעֵי בִּינָה לָעִתִּים שֶׁהֵם אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מְבִינֵי מַדָּע בֶּאֱמֶת שֶׁיּוֹדְעִים וּמְבִינִים סוֹד כָּל הָעִתִּים וְהַזְּמַנִּים וְאֵיךְ לְקַשֵּׁר וּלְהַעֲלוֹת הַכֹּל לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. וְאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הֵם בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ. כִּי מָשִׁיחַ יִזְכֶּה בִּשְׁלֵמוּת לְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְמִשְׁפַּט אֱמֶת, וְעַל כֵּן נֶאֱמַר בּוֹ: "לָאֱמֶת יוֹצִיא מִשְׁפָּט" (הלכות מילה ד', כו כז): אוצר היראה, צדיק קמד.