ח

יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁמַּמְשִׁיכִים תּוֹרָה שֶׁאֵין בָּהּ (אֶלָא) רַק תּוֹכֵחָה וּמוּסָר וְהִתְעוֹרְרוּת לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, אֲבָל אֵין בָּהּ עֵצָה עֲדַיִן אֵיךְ לְהַגִּיעַ לָזֶה לִזְכּוֹת לְקִיּוּם הַתּוֹרָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁגַּם זֶה טוֹב מְאֹד, אֲבָל הָעִקָּר הוּא אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁזּוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה כָּאֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עֵצוֹת נִפְלָאוֹת לְקִיּוּם הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת נְבוּאַת מֹשֶׁה שֶׁנָּתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא כֻּלָּהּ עֵצוֹת.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנֶּחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (קדושין מ) אִם תַּלְמוּד גָּדוֹל אוֹ מַעֲשֶׂה גָּדוֹל, וּשְׁנֵיהֶם אֱמֶת. כִּי מִן הַלִּמּוּד וְהַתּוֹרָה הַזֹּאת שֶׁאֵין בָּהּ עֵצָה רַק הִתְעוֹרְרוּת - בְּוַדַּאי הַמַּעֲשֶׂה גָּדוֹל, כִּי זֶה כָּל כַּוָּנַת הִתְעוֹרְרוּת לְהָבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה. אֲבָל הַלִּמּוּד שֶׁהוּא עֵצוֹת - הוּא גָּדוֹל מִמַּעֲשֶׂה, כִּי בְּלֹא זֶה לֹא יֵדַע כְּלָל מַה לְּקַיֵּם. וְגַם כִּי הַלִּמּוּד שֶׁל תּוֹכַחַת מוּסָר הוּא נִמְשָׁךְ רַק מֵהַיִחוּד הַחִיצוֹן, וְעַל כֵּן מַעֲשֶׂה גָּדוֹל מִמֶּנּוּ כִּי מַעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת יִחוּד הַפְּנִימִי. אֲבָל הַלִּמּוּד שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ הִתְגַּלּוּת הָעֵצוֹת זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת יִחוּד הַפְּנִימִי וְהוּא כּוֹלֵל כָּל הַמִּצְוֹת וְהָעֵצוֹת וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי הוּא גָּבֹהַּ יוֹתֵר. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן גַּם הַלִּמּוּד שֶׁל תּוֹכַחַת מוּסָר צְרִיכִין מְאֹד, כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת יִחוּד הַפְּנִימִי בְּלִי הַמְשָׁכַת הֶאָרָה לְהַמּוֹחִין מֵהַיִּחוּד הַחִיצוֹן. וְעַל כֵּן שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים (הלכות תחומין ה', כא כז. עיין אמונה אות מה, שם מובא ענין יחוד החיצון ויחוד הפנימי הנ"ל): אוצר היראה , צדיק פב.