ו

צָרִיךְ הָאָדָם לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ תָּמִיד בִּפְרָט בְּעֵת עוֹסְקוֹ בַּתּוֹרָה וּמִצְווֹת שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ אֵלָיו הַהֶאָרָה מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁעוֹסֵק תָּמִיד לְעוֹרֵר וּלְהָאִיר שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי עוֹסְקוֹ בַּתּוֹרָה כַּנַּ"ל. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהַצַּדִּיק עוֹסֵק לְהָבִיא הֶאָרָה וְהִתְעוֹרְרוּת אֲפִלּוּ לְפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לָזֶה אִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא גַּם כֵּן. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְכַוֵּן דַּעְתּוֹ לָזֶה בְּיוֹתֵר וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בְּיוֹתֵר, בְּוַדַּאי נִמְשָׁךְ אֵלָיו הַהֶאָרָה בְּיֶתֶר שְׂאֵת, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת לִקַּח בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁבְּדַעְתּוֹ שֶׁנִּקְרֵאת שֶׁמֶן זַיִת זַךְ, וּלְהָבִיאָהּ לַצַּדִּיק עַל יְדֵי שֶׁיַּכְרִיחַ עַצְמוֹ לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמִצְווֹת בִּבְחִינַת "וְיִקְּחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ" - אֵלֶיךָ דַּיְקָא, וְכָל כַּוָּנָתוֹ יִהְיֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִתְפָּס בּוֹ אוֹר הַצַּדִּיק, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה נִשְׁמָתוֹ נִדְלֶקֶת וּמְאִירָה כְּמוֹ נֵר מַמָּשׁ בִּבְחִינַת "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם". אַךְ צְרִיכִין לָזֶה לְבַטֵּשׁ וּלְכַתֵּת הַגּוּף בִּבְחִינַת כָּתִית לַמָּאוֹר, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (זהר שלח, קסח): גּוּפָא דְּלֹא סְלִיק בֵּיהּ נְהוֹרָא דְּנִשְׁמְתָא מְבַטְּשִׁין לֵיהּ [גּוּף שֶׁלֹּא דּוֹלֵק בּוֹ אוֹר הַנְּשָׁמָה מְבַטְשִּׁים וּמַכִּים אוֹתוֹ]. כִּי צְרִיכִין לִסְבֹּל כַּמָּה יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת וּמְרִירוּת גָּדוֹל עַד שֶׁזּוֹכִין לְהַפְשִׁיט מֵעַצְמוֹ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל. אַךְ עִקַּר בִּטּוּל הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים הַנַּ"ל הוּא עַל יְדֵי שֶׁיַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה תָּמִיד בְּכָל יוֹם, וְאִם חוֹזְרִין וּמִתְגַּבְּרִין עָלָיו חַס וְשָׁלוֹם אֲזַי יִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדָּם בְּיוֹתֵר לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וְאָז הַמָּאוֹר שֶׁבָּהּ בְּוַדַּאי תַּחְזִירוֹ לְמוּטָב (הל' בציעת הפת ה'. כב, כד, כה): אוצר היראה , צדיק לז.