יא

הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים יֵשׁ לָהֶם אֵיזֶה יְרִידָה לִפְעָמִים כְּדֵי לְהָרִים וּלְהַגְבִּיהַּ וּלְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל דָּוִד שֶׁלֹּא עָשָׂה אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה אֶלָּא כְּדֵי לְהוֹרוֹת תְּשׁוּבָה (עבודה זרה ד). וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמַר דָּוִד עַל עַצְמוֹ (ברכות ד'): 'וַאֲנִי יָדַי מְלֻכְלָכוֹת בְּדָם וּבְשָׁפִיר וְכוּ' כְּדֵי לְטַהֵר אִשָּׁה לְבַעֲלָהּ'. וְזֶה בְּחִינַת הָעֲבוֹדָה שֶׁל פָּרָה אֲדֻמָּה שֶׁמְּטַמְּאָה טְהוֹרִים לְפִי שָׁעָה טֻמְאַת עֶרֶב, אֲבָל עַל יְדֵי זֶה הֵם מַגְבִּיהִים וּמְטַהֲרִים אֶת הַטְּמֵאִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, מִטֻּמְאָה חֲמוּרָה שֶׁהִיא טֻמְאַת מֵת וְכַיּוֹצֵא. וְזֶה בְּחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה בְּחִינַת בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶה קִיּוּמָהּ (מנחות צט), כִּי עַל יְדֵי הַבִּטּוּל וְהַיְרִידָה מַעֲלִין נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָן. וְעַל כֵּן נִסְמָךְ עִנְיַן קְרִיאַת פָּרָשַׁת פָּרָה אֲדֻמָּה אַחֲרֵי פּוּרִים, כִּי זֶה כָּל עִנְיַן הַנֵּס שֶׁל פּוּרִים שֶׁנִּמְשָׁךְ הֶאָרָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁהַיְרִידָה נִתְהַפֵּךְ לַעֲלִיָּה. וְזֶה בְּחִינַת 'מְבַטְּלִין תַּלְמוּד תּוֹרָה לְמִקְרָא מְגִלָּה וּלְהוֹצָאַת הַמֵּת וּלְהַכְנָסַת כַּלָּה' (מגילה ג), הַיְנוּ כִּי עִנְיַן פּוּרִים וּמִקְרָא מְגִלָּה הוּא בְּחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ דַּיְקָא, וְזֶה וּלְהוֹצָאַת הַמֵּת וְכוּ'. כִּי עַל יְדֵי זֶה שֶׁהַצַּדִּיק מְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ קְצָת, עַל יְדֵי זֶה מְטַהֵר וּמוֹצִיא נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל מֵהַסִּטְרָא דְּמוֹתָא מִטֻּמְאַת מֵת כַּנַּ"ל, וּמְטַהֵר הָאִשָּׁה לְבַעֲלָהּ שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַכְנָסַת כַּלָּה, הַיְנוּ שֶׁמְּקָרֵב אֶת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם (הלכות תחומין הלכה ד, יד-יז): אוצר היראה , צדיק פ.