הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מְזַכְּכִין עַצְמָן כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵין לְהָרַע שׁוּם אֲחִיזָה בָּהֶם, וְאַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ לָהֶם גַּם כֵּן בְּחִירָה. אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁלָּהֶם הוּא רַק בִּבְחִינַת 'מֹשֶׁה הוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ' כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לקו"מ קצ). וְזֶה בְּחִינַת הַבְּחִירָה שֶׁהָיָה לָאָדָם הָרִאשׁוֹן קֹדֶם הַחֵטְא שֶׁהָיָה זָךְ אָז בְּתַכְלִית, אַךְ כָּל בְּחִירָתוֹ הָיָה רַק בִּבְחִינָה זֹאת בִּבְחִינַת 'מֹשֶׁה הוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ' הַנַּ"ל. רַק שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה מִשְׁקָל וְנִסָּיוֹן גָּדוֹל. כִּי בְּוַדַּאי אָסוּר לְהוֹסִיף עַל דִּבְרֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כג): "לֹא תּוֹסִיף", וְכָל הַפְּגַם שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה עַל יְדֵי שֶׁהוֹסִיפָה עַל הַצִּוּוּי כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בראשית רבה, יט). וְאַף עַל פִּי כֵן הֲלֹא מָצִינוּ כַּמָּה גְּזֵרוֹת וּסְיָגִים שֶׁהוֹסִיפוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה, וְכֵן מֹשֶׁה הוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ וְהִסְכִּימָה דַּעְתּוֹ לְדַעַת הַמָּקוֹם. עַל כֵּן בֶּאֱמֶת בְּעִנְיָנִים כָּאֵלּוּ הוּא עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה חַס וְשָׁלוֹם לְכַוֵּן בָּזֶה לְדַעַת הַמָּקוֹם, יָכוֹל לְהִכָּשֵׁל עַל יְדֵי זֶה עַד שֶׁיָּבֹא עַל יְדֵי זֶה לְחֵטְא גָּמוּר, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּכְשַׁל עַל יְדֵי זֶה כִּפְשׁוּטוֹ מַמָּשׁ וְעָבַר עַל הַצִּוּוּי.
וְזֶה הָיָה גַּם כֵּן עִנְיַן הַנִּסָּיוֹן שֶׁל הָאַרְבָּעָה שֶׁנִּכְנְסוּ לְפַּרְדֵּס (עין חגיגה יד), וְרַק רַבִּי עֲקִיבָא נִכְנָס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְּשָׁלוֹם. נִכְנַס וְיָצָא דַּיְקָא, כִּי גַּם הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר כָּל עֲבוֹדָתָם הוּא רַק מַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וּלְהַשִּׂיג בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר. אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין הֵם גַּם כֵּן לִהְיוֹת בָּקִי בְּעָיֵל בָּקִי בְּנָפִיק (עין לקו"מ ו), וּמִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לִבְקִיאוּת הַזֶּה בִּשְׁלֵמוּת יָכוֹל לִהְיוֹת בִּבְחִינַת הֵצִיץ וְנִפְגַּע הֵצִיץ וָמֵת רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְאַחֵר קִצֵּץ לְגַמְרֵי בַּנְּטִיעוֹת. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לִבְקִיאוּת הַזֶּה הֵיטֵב אֲזַי הוּא נִכְנָס בְּשָׁלוֹם וְיוֹצֵא בְּשָׁלוֹם, וְאָז זוֹכֶה תָּמִיד לְכַוֵּן תָּמִיד לְדַעַת הַמָּקוֹם, מַה לְּהוֹסִיף וּמַה שֶּׁלֹּא לְהוֹסִיף כַּנַּ"ל. וְאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁזּוֹכִין לִבְקִיאוּת הַנַּ"ל בִּבְחִינוֹת מַדְרֵגָתָם הַגְּבוֹהָה וְהַנִּפְלָאָה מְאֹד. הֵם זוֹכִים לְהַכְנִיס זֶה הַבְּקִיאוּת אֲפִלּוּ בַּמַּדְרֵגוֹת הַנְּמוּכוֹת מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת וְנָפִיק מַמָּשׁ שֶׁיִּזְכּוּ גַּם הֵם לְעֵת עַתָּה לְקַיֵּם 'וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ' (תהלים קלט), וְגַם מִשָּׁם מִמְּקוֹמָם הַשָּׁפֵל מְאֹד יַמְשִׁיכוּ עַצְמָן אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיִצְעֲקוּ וְיִתְפַּלְּלוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ בִּבְחִינַת "מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַעְתִּי" וְכוּ' (יונה ב). בְּחִינַת "קָרָאתִי שִׁמְךָ ה' מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת" (איכה ג), עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמַיִם שֶׁיִּזְכּוּ לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת (הלכות שבת ז, נ נב): אוצר היראה , צדיק עט.