מו

כָּל מַה שֶּׁמְּסַבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם הַכֹּל בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית, כְּדֵי שֶׁיָּבֹא וְיַגִּיעַ מִזֶּה אֵיזֶה דָּבָר לְהַצַּדִּיק שֶׁהוּא יַמְשִׁיךְ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת עַל יְדֵי זֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (ברכות ו:): כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוּוֹת לָזֶה וְכוּ'. וְזֶה שֶׁהִתְפָּאֵר רַבִּי חִיָּיא (בבא מציע פה.): אָנָּא עֲבִידְנָא שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל דְּשָׁדִינָא כִּיתְנָא וַעֲבִידְנָא נִישְׁבָּא וְכוּ' {אָנִי אֶעֱשֶׂה שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח הַתּוֹרָה, שֶׁאֶזְרַע פִּשְׁתָּן וְאֶעֱשֶׂה מֵהֶם רְשָׁתוֹת וְכוּ'}, שֶׁעָשָׂה מֵהֶם מְצוּדוֹת לָצוּד חַיּוֹת וְלִכְתֹּב עַל עוֹרוֹתֵיהֶם סִפְרֵי תּוֹרוֹת וּלְלַמֵּד בָּהֶם לַתַּלְמִידִים. וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה הָיָה לוֹ לִקַּח עוֹרוֹת מוּכָנִים? אַךְ רַבִּי חִיָּיא נִתְכַּוֵּן לְהַתְחִיל דַּיְקָא מִסִּבּוֹת רְחוֹקוֹת מְאֹד מֵהַתּוֹרָה לִכְאוֹרָה, כִּי כְּשֶׁזָּרַע פִּשְׁתָּן לֹא עָלָה לְשׁוּם אָדָם עַל דַּעְתּוֹ שֶׁיִּהְיֶה זֶה סִבָּה וְעֵסֶק לְקִיּוּם הַתּוֹרָה, אַךְ אַחַר כָּךְ כְּשֶׁעָשָׂה מִזֶּה מְצוּדוֹת וְצָד חַיּוֹת וְכָתַב עַל עוֹרוֹתֵיהֶם, אָז הֵבִינוּ לְמַפְרֵעַ שֶׁכָּל הַסִבּוֹת הָרְחוֹקוֹת שֶׁעָשָׂה מִתְּחִלָּה הַכֹּל הָיָה בִּשְׁבִיל קִיּוּם הַתּוֹרָה. וּבָזֶה דַּיְקָא לִמֵּד דַּעַת אֶת הָעָם לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע, שֶׁכָּל מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה בָּעוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, הַכֹּל רַק בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הַזֶּה כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ מִזֶּה תּוֹעֶלֶת לַצַּדִּיקִים הַמְקַיְּימִין אֶת הַתּוֹרָה, כִּי הַכֹּל נִבְרָא וּמִתְקַיֵּם רַק בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיקִים וְהַתּוֹרָה. כִּי לֹא נִבְרָא הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת אוֹ בִּשְׁבִיל שְׁאָר תַּאֲווֹת חַס וְשָׁלוֹם, רַק הַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי הַזֶּה לְהַשִּׂיג וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבֹא לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם כְּשֶׁעוֹבְרִין בְּזֶה הָעוֹלָם וּמְקַיְּמִין אֶת הַתּוֹרָה. עַל כֵּן צְרִיכִין לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁכָּל הַדְּבָרִים וְהַסִּבּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הַקְּרוֹבוֹת וְהָרְחוֹקוֹת, הַכֹּל מְסַבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַק בִּשְׁבִיל זֶה, אֲבָל אֵין מִי שֶׁיִּזְכֶּה לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת רַק הַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי עַל יְדֵי יְגִיעָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ הָעֲצוּמָה. עַל כֵּן צְרִיכִין לְבַקְּשׁוֹ וּלְחַפְּשׂוֹ מְאֹד כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה עַל יָדוֹ לִרְפוּאַת נַפְשֵׁנוּ בֶּאֱמֶת וּלְהַכְנִיס גַּם בָּנוּ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת (הלכות נזיקין ד', כה): אוצר היראה, צדיק רסט.