מה

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת כֹּהֵן אִישׁ חֶסֶד, כִּי הוּא מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד תָּמִיד, וּמוֹצֵא טוֹב בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי יוֹדֵעַ לְלַקֵּט כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁנִּמְצָא בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׂעָרוֹת טוֹבוֹת, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּל אֶחָד מְנַתֵּק עַצְמוֹ מֵרָע לְטוֹב אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשְּׂעָרָה. וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ רַחֲמִים עֶלְיוֹנִים מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׂעָרוֹת קְדוֹשׁוֹת עֶלְיוֹנוֹת בְּחִינַת (דניאל ז): 'וּשְׂעַר רֵישֵׁיה כְּעַמַר נְקֵי' {וְשֵׂעָר רֹאשׁוֹ כְּצֶמֶר נָקִי}. וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מַמְתִּיק מֵעָלֵינוּ כָּל הַדִּינִים וְכָל הַגְּבוּרוֹת. וּמַמְשִׁיךְ לָנוּ שִׂכְלִיּוּת וְצִמְצוּמִים כָּאֵלֶּה, שֶׁהֵם גַּם כֵּן בְּחִינַת שְׂעָרוֹת קְדוֹשׁוֹת, בְּחִינַת (תקו"ז קכב): שִׁעוּרָא דְּאַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָא {שִׁעוּרִים וּמִדּוֹת שֶׁל אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה}, שֶׁעַל יָדָם מַכְנִיס גַּם בָּנוּ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, אֲפִלּוּ בְּהַנְּמוּכִים בְּמַדְרָגָתָם מְאֹד, וּמְרַפֵּא אוֹתָנוּ מִכָּל חֳלִי הַנֶּפֶשׁ רַחֲמָנָא לִצְּלָן (הלכות נזיקין ד', י): אוצר היראה, צדיק רסה.