כה

כְּשֶׁאֵינָם זוֹכִים הָעוֹלָם לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ בֶּאֱמֶת אַחַר הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אֲזַי לֹא דַּי שֶׁאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ נֶחְשָׁב כְּמֵת חַס וְשָׁלוֹם מִסִּטְרָא דִּילָן {מֵהַצַּד שֶׁלָּנוּ} כַּנַּ"ל, אַף גַּם הַפְּגָם הַזֶּה מִתְגַּבֵּר לִפְעָמִים כָּל כָּךְ, עַד שֶׁגּוֹרֵם גַּם אֵיזֶה שְׁגִיאָה דַּקָּה לְהַצַּדִּיק הָרַבִּי הָאֲמִתִּי בְּעַצְמוֹ גַּם בְּחַיָּיו, עַד שֶׁהוּא גַּם הוּא נֶעֱלָם מִמֶּנּוּ הַדֶּרֶךְ 'אֵיךְ יֵשׁ בְּכֹחוֹ לְתַקֵּן אֶת יִשְׂרָאֵל וּלְבָרֵר הַמְדַמֶּה אֶצְלָם', מֵאַחַר שֶׁלְּבַעַל בְּחִירָה קָשֶׁה מְאֹד לַעֲזֹר לוֹ כַּנַּ"ל. וּבָזֶה יֵשׁ דְּבָרִים גְּבוֹהִים וְנִסְתָּרִים הַרְבֵּה, וְדָבָר זֶה נוֹגֵעַ לְמַה שֶּׁמֵּאֵן מֹשֶׁה בִּשְׁלִיחוּתוֹ, וְאָמַר (שמות ד): "שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלַח", וְכֵן "וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי", וְכֵן מַה שֶּׁאֱלִישָׁע דָּחָה לְגֵחָזִי וְגִרָה דֻּבִּים בַּתִּינוֹקוֹת, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סנהדרין ז:) שֶׁנֶּחֱלָה עַל זֶה שְׁתֵּי פְּעָמִים. כִּי אֵין רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לְרַחֵק שׁוּם בְּרִיָּה רַק לְקָרֵב, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהִקְפִּיד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, עַל שֶׁלֹּא לִמְּדוּ זְכוּת עַל יִשְׂרָאֵל כָּרָאוּי. וְעַל כֵּן כְּתִיב בֶּאֱלִישָׁע (מלכים-ב, יג): "וֶאֱלִישָׁע חָלָה אֶת חָלְיוֹ אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ", כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא {כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה} כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר לְעֵיל שֶׁגַּם הָרַב הָאֱמֶת וְגַם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ גַּם כֵּן לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אֶת עַצְמוֹ, הַיְנוּ עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר כֹּחַ קְדֻשַּׁת הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁבּוֹ, עַד שֶׁיֵּדַע שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחוֹ לְעוֹרֵר רַחֲמִים גְּדוֹלִים כָּאֵלֶּה אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁעַל־יְדֵי זֶה יוּכַל לְהָרִים וּלְקָרֵב גַּם כָּל הָרְחוֹקִים מְאֹד אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (שם, יט-כא): אוצר היראה, צדיק ריד.