כט

כְּשֶׁאֵין זוֹכִין לִמְצֹא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אֲזַי צְרִיכִין לְהִתְעַנּוֹת הַרְבֵּה. וְעַל יְדֵי הַתַּעֲנִית שֶׁמְּשַׁבְּרִין תַּאֲוַת אֲכִילָה, עַל יְדֵי זֶה נִכְנָע מְזוֹנָא דְּגוּפָא {הַמָּזוֹן שֶׁל הַגּוּף}, וּמַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא {הַמָּזוֹן שֶׁל הַנְּשָׁמָה}, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְמָצְאוֹ (שם): אוצר היראה, צדיק ריח.