ל

כְּלַל וִיסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, הוּא שֶׁצְּרִיכִין לִיזָהֵר מְאֹד לִבְלִי לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה מַטְעֶה אֶת הָאָדָם לְגַמְרֵי, וּכְמוֹ שֶׁבְּכָל הַקִּנְיָנִים וְהַמַּשָּׂא וּמַתָּן, צְרִיכִין לִהְיוֹת נִזְהָר מֵאוֹנָאוֹת וְהַטְעָאוֹת, כְּמוֹ כֵן בְּעִקַּר הַקִּנְיָן שֶׁל הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהוּא לִקְנוֹת תּוֹרָה וּמִצְווֹת בִּבְחִינַת (משלי כג): "אֱמֶת קְנֵה", צְרִיכִין גַּם כֵּן לִיזָהֵר מֵאוֹנָאָה וְטָעוּת. כִּי כַּמָּה וְכַמָּה פְּגָמִים וּפְנִיּוֹת חַס וְשָׁלוֹם יֵשׁ בְּהַתּוֹרָה וּמִצְווֹת שֶׁל רֹב הָעוֹלָם, כִּי עַל יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הַפְּגוּמִים, עַל יְדֵי זֶה גַּם הַטּוֹב שֶׁלָּהֶם פָּגוּם הַרְבֵּה, וְאִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל בִּשְׁלֵמוּת מֵהָאוֹנָאָה וְהַטְעָיוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, כִּי אִם עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי.

עַל כֵּן צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ מְאֹד אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְלִשְׁפֹּךְ לִבּוֹ כַּמַּיִם נֹכַח פְּנֵי ה' שֶׁיִּזְכֶּה לְמָצְאוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה עַל יָדוֹ לְבָרֵר הַמְדַמֶּה שֶׁלּוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּנָּצֵל עַל יְדֵי זֶה מִכָּל הַטְעָיוֹת וְהָאוֹנָאוֹת הַבָּאִים עַל יְדֵי בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה. וְיֵשׁ שֶׁמַּאֲמִין בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּמַתְחִיל לְהִתְקָרֵב, אֲבָל אֵין הִתְקָרְבוּתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, עַד שֶׁיִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְבֵרוּר הַמְדַמֶּה בִּשְׁלֵמוּת, זֶה בְּחִינַת 'אוֹנָאָה פָּחוֹת מִשְּׁתוּת' (בבא מציעא נ.), כִּי עַל יְדֵי שֶׁהִתְחִיל לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַל יְדֵי זֶה יָצָא קְצָת מִבְּחִינַת נֹגַהּ (שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹנָאָה שְׁתוּת), כִּי הַצַּדִּיק מַכְרִיעַ אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם אֶל הַטּוֹב וְאֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל כֵּן הָאוֹנָאָה שֶׁלּוֹ הִיא בִּבְחִינַת פָּחוֹת מִשְּׁתוּת וְנִתַּן לִמְחִילָה, כִּי זֶה הַצַּדִּיק הוּא בִּבְחִינַת "וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה" (משלי טז). אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק, רַק עוֹמֵד עַל הַמִּשְׁקָל שֶׁאֵינוֹ חוֹלֵק עָלָיו, וְגַם אֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְקָרֵב, זֶה בְּחִינַת 'אוֹנָאָה שְׁתוּת', שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹגַהּ שֶׁלִּפְעָמִים נִכְלַל בִּקְדֻשָּׁה וְלִפְעָמִים לְהֵפֶךְ, וְעַל כֵּן הוּא בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה, אִם לֹא יִשְׁתַּדֵּל לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת, שֶׁלֹּא יִפֹּל חַס וְשָׁלוֹם לְרָע גָּמוּר. אֲבָל עַל כָּל פָּנִים כָּל זְמַן שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אוֹנָאָה שְׁתוּת, שֶׁאֵינוֹ מַכְרִיעַ לְכָאן וּלְכָאן, אֲזַי הוּא בְּחִינַת 'קָנָה וּמַחֲזִיר אוֹנָאָה', הַיְנוּ שֶׁכָּל הַתּוֹרָה וּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלּוֹ, שֶׁהֵם עִקַּר קִנְיַן הָאָדָם בֶּאֱמֶת כַּנַּ"ל, כָּל אֵלּוּ הַקִּנְיָנִים יִתְקַיְּמוּ, רַק שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְהַחֲזִיר הָאוֹנָאָה, כִּי יִצְטָרֵךְ תִּקּוּן וּבֵרוּר גָּדוֹל לְבָרֵר הַתּוֹרָה וּמִצְווֹת שֶׁלּוֹ מֵהָאוֹנָאָה וְהַטָּעֻיּוֹת שֶׁלּוֹ. אֲבָל זֶה שֶׁטָּעוּתוֹ בִּבְחִינַת 'יָתֵר מִשְּׁתוּת', הַיְנוּ שֶׁנָּפַל כָּל כָּךְ עַד שֶׁחוֹלֵק לְגַמְרֵי עַל הַצַּדִּיק שֶׁזֶּה בְּחִינַת יוֹתֵר מִשְּׁתוּת, הַיְנוּ שֶׁבְּחִינַת נֹגַהּ נִכְלַל בַּקְּלִפָּה חַס וְשָׁלוֹם - שָׁם הוּא בְּחִינַת בִּטּוּל מֶקַח לְגַמְרֵי, שֶׁכָּל הַקִּנְיָנִים שֶׁלוֹ בְּטֵלִין וּמְבֻטָּלִין לְגַמְרֵי, וְעָלָיו נֶאֱמַר (קהלת ה): "כַּאֲשֶׁר בָּא כֵּן יֵלֵךְ וּמְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַּעֲמָלוֹ". וְיִצְטָרֵךְ לִסְבֹּל מַה שֶּׁיִּסְבֹּל בְּכַמָּה גִּלְגּוּלִים וְכוּ', עַד שֶׁהַצַּדִּיק יַחֲזֹר וִיתַקְּנוֹ מֵחָדָשׁ לְגַמְרֵי (שם, לט מ): אוצר היראה, צדיק רכ.