קיז

גֹּדֶל הָרַחֲמָנוּת שֶׁעַל הַנְּשָׁמוֹת בָּעוֹלָם הַבָּא אֵין לְשַׁעֵר. כִּי יֵשׁ נְשָׁמוֹת שֶׁמֻּנָּחִים עֲרֻמִּים מַמָּשׁ וְצוֹעֲקִים בְּקוֹל מַר מְאֹד, וְאֵין מִי שֶׁיְּרַחֵם עֲלֵיהֶם, כִּי שָׁם אֵין מוֹעִיל שׁוּם רַחֲמָנוּת. אֲבָל מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִתִּי, הוּא יָכוֹל לָרוּץ אֵלָיו וּלְקַבֵּל מִשָּׁם מַלְבּוּשׁ לְנִשְׁמָתוֹ. וְעַיֵּן בִּפְנִים עוֹד מִזֶּה: (שם סי' כ"ג).