יח

זֶה שֶׁהַלַּמְדָן דּוֹבֵר רָעוֹת עַל הַצַּדִּיק הוּא מְכֻוָּן גָּדוֹל מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַפִּיל צַדִּיק גָּדוֹל לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל זֶה הַלַּמְדָן, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי זֶה יוֹצִיא הַצַּדִּיק הַשְּׁכִינָה, הַיְנוּ הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, מֵהַגָּלוּת שֶׁבְּפֶה הַלַּמְדָן. כִּי הַצַּדִּיק עוֹשֶׂה מֵאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים הֲלָכוֹת, וּמְיַחֵד בָּזֶה יִחוּדִים גְּדוֹלִים וְנִפְלָאִים. (לק"א סי' י"ב אות ד').