כט

לְכָל דָּבָר יֵשׁ תַּכְלִית, וּלְּזֶה הַתַּכְלִית יֵשׁ עוֹד תַּכְלִית אַחֵר גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ. וְעִקַּר הוּא הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן שֶׁהוּא שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא עִקַּר הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה וְשֶׁל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם. אֲבָל אֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְהַשִּׂיג וְלִתְפֹּס בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ הַתַּכְלִית הַזֶּה כִּי אִם הַצַּדִּיקִים, וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְפִי שֹׁרְשׁוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּתוֹךְ נִשְׁמַת הַצַּדִּיק, כֵּן מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ זֶה הַתַּכְלִית, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר הַכַּעַס בְּרַחֲמָנוּת. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהַגִּיעַ לְהַתַּכְלִית בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם ,שֶׁזֶּה הָעִקָּר: (לק"א סי' י"ח אות א' ב').