לז

צָרִיךְ כָּל אֶחָד לַחֲזֹר וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד וּלְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַרְבֵּה שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֱמֶת שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל בְּמַעֲלָה כָּל כָּךְ, שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס בּוֹ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית. כִּי הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה צִמְצוּמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְדָּמוֹת וְסִבּוּבִים נִפְלָאִים שֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְסַבֵּב עִם כָּל אֶחָד כְּפִי עֶרְכּוֹ עַד שֶׁיָּבוֹא לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת. עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לָזֶה כִּי אִם עַל־יְדֵי רַבִּי אֲמִתִּי הַמֻּפְלָג בְּמַעֲלָה מְאֹד: (לק"א סי' ל' אות א' ב').