לו

עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת וְהִתְקַשְּׁרוּת לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת נִצּוֹל מִתַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁהִיא עֲבוֹדָה זָרָה, חֹשֶׁךְ, מִיתָה וְכוּ'. וַאֲזַי נִצּוֹל מִמְּרִירוּתָא דְּעַלְמָא, שֶׁהוּא דַּאֲגַת וְטִרְדַּת הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה שֶׁמְּכַלֶּה יְמֵי חַיֵּי רֹב בְּנֵי אָדָם, וְזוֹכֶה לְשִׂמְחָה, לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וּמֵאִיר עַל עַצְמוֹ אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים (וְעַיֵּן מָמוֹן אוֹת י"ג וְי"ד). וְכֵן לְהֵפֶךְ, כְּשֶׁחוֹלֵק חַ"ו עַל הַצַּדִּיק, אֲזַי נוֹפֵל לְתַאֲוַת מָמוֹן בְּיוֹתֵר, וְהוּא מָלֵא מְרִירוּת בְּיוֹתֵר תָּמִיד, עַד שֶׁהַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה מְכַלֶּה יְמֵי חַיָּיו. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מִמְּרִירוּת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, שֶׁהוּא מְרִירוּת דַּאֲגַת הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה, כִּי אִם עַל־יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא שׁוֹמֵר הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת: (לק"א סי' כ"ג).