מו

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן בְּאוּמַן הָיָה אֶצְלוֹ נֶכְדּוֹ הֶחָכָם כְּמַר יִשְׂרָאֵל, בֶּן בִּתּוֹ הַצַּדֶּקֶת מָרַת שָׂרָה זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה, וְנֶכְדּוֹ הָיָה עֲדַיִן נַעַר קָטָן בֶּן שָׁלֹשׁ אוֹ אַרְבַּע שָׁנִים, וְאָז הָיָה חָזָק מְאֹד הַחוֹלַאַת שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כִּי הָיָה סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁנִּסְתַּלֵּק תֵּכֶף אַחַר כָּךְ בְּחֹל־הַמּוֹעֵד סֻכּוֹת, וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְנֶכְדּוֹ הַנַּ"ל: יִשְׂרָאֵל, הִתְפַּלֵּל עָלַי לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁאָשׁוּב לִבְרִיאוּתִי. הֵשִׁיב: תֵּן לִי הַזֵּייגֶערִיל [שָׁעוֹן] שֶׁלְּךָ וְאֶתְפַּלֵּל עָלֶיךָ. עָנָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: הֲרְאִיתֶם שֶׁכְּבָר הוּא גּוּטֶער יוּד [יְהוּדִי טוֹב - רַב]. כִּי מְצַוֶּה שֶׁאֶתֵּן לוֹ חֵפֶץ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְפַּלֵּל. וְנָתַן לוֹ, וְלָקַח הַנַּעַר הַזֵּייגֶערִיל וְהָלַךְ לוֹ. וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "גָּאט גָּאט לָאז דֶּער זֵיידֶע זַיין גִּיזוּנְד" [ה' ה' תַּעֲשֶׂה שֶׁהַסַבָּא יִהְיֶה בָּרִיא]. וְהִתְחִילוּ לִשְׂחוֹק הָעוֹמְדִים שָׁם. עָנָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְאָמַר: כָּךְ צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכִי אֵיךְ מִתְפַּלְּלִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעִנְיַן אַחֵר! כְּלוֹמַר שֶׁכָּךְ עִקַּר הַתְּפִלָּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּפַשְׁטוּת גָּמוּר כְּתִינוֹק לִפְנֵי אָבִיו כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: שָׁם.