וְזֶה בְּחִינַת כֹּחַ וְהַרְשָׁאָה, שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דִּין וּמִשְׁפָּט עַל חֲבֵרוֹ מֵחֲמַת אֵיזֶה תְּבִיעָה, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְתָבְעוֹ לְמִשְׁפָּט בְּעַצְמוֹ מֵחֲמַת הֶרְחֵק הַדֶּרֶךְ אוֹ מֵאֵיזֶה סִבָּה, יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהַתּוֹבֵעַ בַּעַל הַמִּשְׁפָּט לַעֲשׂוֹת מֻרְשֶׁה - לִמְסֹר הַדִּין וְהַמִּשְׁפָּט לַחֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ יִתְבָּעֶנּוּ לְמִשְׁפָּט עַל־יְדֵי הַכֹּחַ וְהַרְשָׁאָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִמֶּנּוּ, הַיְנוּ מַמָּשׁ עִנְיָן הַנַּ"ל הַמְּבֹאָר לְמַעְלָה, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֵין מִשְׁפָּט - יֵשׁ כֹּחַ לְהַמִּשְׁפָּט לְהִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ", אֲזַי "הַכֹּל עֲבָדֶיךָ" וְכוּ', כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן יֵשׁ כֹּחַ לְהַתּוֹבֵעַ בַּעַל הַמִּשְׁפָּט לִמְסֹר מִשְׁפָּטוֹ וּתְבִיעָתוֹ לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה, וְלִתֵּן לוֹ כֹּחַ וְהַרְשָׁאָה וַאֲזַי יֵשׁ לוֹ כֹּחוֹ, כִּי כָּךְ הוּא חֹק הַמִּשְׁפָּט שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לְהִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בְּכָל אָדָם וּבְכָל הַדְּבָרִים - כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, כַּנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן יְכוֹלִים לִתֵּן כֹּחַ וְהַרְשָׁאָה עַל כָּל הַתְּבִיעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֲפִלּוּ עַל תְּבִיעַת מַלְוֶה דְּכָפַר בֵּיהּ (שֶׁכָּפַר בּוֹ), אַף־עַל־פִּי שֶׁמִּדִּין הַקְנָאָה אֵין יְכוֹלִין לְהַקְנוֹת לַחֲבֵרוֹ תְּבִיעָה כָּזוֹ בְּשׁוּם קִנְיָן, כַּמְבֹאָר בַּפּוֹסְקִים (חֹשֶׁן מִשְׁפָּט סִימָן קכג), אַךְ בְּתוֹרַת כֹּחַ הַרְשָׁאָה יָכוֹל לְהַרְשׁוֹת אוֹתוֹ, כַּמְבֹאָר שָׁם בַּסְּמַ"ע וְשַׁ"ךְ. וְהָעִקָּר הוּא כַּנַּ"ל, כִּי כָּל זֶה הוּא כֹּחַ הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הוּא רָאוּי שֶׁכָּל אָדָם יִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ כַּנַּ"ל. וּמִי שֶׁשּׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד עַל כָּל דָּבָר - בְּוַדַּאי לֹא יִצְטָרֵךְ לָבוֹא לְדִין לִפְנֵי בֵּית־דִּין לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ מָמוֹן בְּדִין, כִּי בְּוַדַּאי יַקְדִּים לְסַלֵּק לַחֲבֵרוֹ מַה שֶּׁמַּגִּיעַ לוֹ עַל־פִּי הָאֱמֶת, כִּי בְּוַדַּאי כָּךְ רָאוּי לְכָל אָדָם שֶׁיִּשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל דָּבָר, וּבִפְרָט בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, כְּשֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ אֵיזֶה מָמוֹן שֶׁל חֲבֵרוֹ - שֶׁיִּשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ וִיסַלֵּק לַחֲבֵרוֹ קֹדֶם שֶׁיִּתְבָּעֶנּוּ לְדִין, וּכְעֵין שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בָּבָא בָּתְרָא נח:): עַל פָּסוּק (שְׁמוֹת יח, כא): "שֹׂנְאֵי בָצַע": 'הַאי דַּיָּנָא דְּמַפְקִין מִנֵּיהּ מָמוֹנָא בְּדִינָא - לָאו דַּיָּנָא הוּא' (הַדַּיָּן שֶׁהוֹצִיאוּ מִמֶּנּוּ מָמוֹן בַּדִּין – אֵינוֹ רָאוּי לִהְיוֹת דַּיָּן), וּכְמוֹ כֵן רָאוּי לְכָל אָדָם.
נִמְצָא זֶה שֶׁהוּא נִתְבָּע וְלֹא סִלֵּק לַחֲבֵרוֹ בְּעַצְמוֹ קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא לְמִשְׁפָּט - נִמְצָא שֶׁפָּגַם בַּמִּשְׁפָּט, וּכְשֶׁאֵין מִשְׁפָּט, הַיְנוּ שֶׁאֵין הָאָדָם שׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ, אֲזַי יֵשׁ כֹּחַ בְּהַמִּשְׁפָּט שֶׁיִּתְלַבֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן יֵשׁ כֹּחַ לְהַתּוֹבֵעַ לִמְסֹר מִשְׁפָּטוֹ לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה, וְלִתֵּן לוֹ כֹּחַ וְהַרְשָׁאָה אֲפִלּוּ עַל דָּבָר שֶׁאֵין יָכוֹל לְהַקְנוֹת לַחֲבֵרוֹ בְּתוֹרַת הַקְנָאָה גְּמוּרָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּחֹק הַמִּשְׁפָּט יָכוֹל לְהַרְשׁוֹת אוֹתוֹ, שֶׁיּוּכַל לִתְבֹּעַ אֶת חֲבֵרוֹ, וְלֹא יוּכַל לוֹמַר לוֹ: 'לָאו בַּעַל דְּבָרִים דִּידִי אַתְּ', כִּי בֶּאֱמֶת כָּל אָדָם הוּא בַּעַל־דָּבָר דִּידֵיהּ כְּשֶׁמְּקַבֵּל כֹּחַ מֵהַתּוֹבֵעַ, כִּי זֶהוּ בְּחִינַת כֹּחַ הַמִּשְׁפָּט שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לְהִתְלַבֵּשׁ בְּכָל הַדְּבָרִים, בִּבְחִינַת "לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ" אֲזַי "הַכֹּל עֲבָדֶיךָ" כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן כָּל אָדָם הוּא בַּעַל־דָּבָר דִּידֵיהּ, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא קָנָה הַתְּבִיעָה בְּקִנְיָן גָּמוּר, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא בַּעַל־דָּבָר דִּידֵיהּ לְתָבְעוֹ עַל־יְדֵי כֹּחַ וְהַרְשָׁאָה שֶׁקִּבֵּל מִבַּעַל הַמִּשְׁפָּט, כִּי הַמִּשְׁפָּט יָכוֹל לְהִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בְּכָל הַדְּבָרִים, כַּנַּ"ל: