כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתַּעֲנִית הוּא הַמִּשְׁפָּט הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּחֲשֹׁב דְּרָכָיו וְיִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל דָּבָר כַּנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה נח, ו): "הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה" וְכוּ'. דְּהַיְנוּ שֶׁעִקַּר הַתַּעֲנִית לִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ וְלִפְתֹּחַ וּלְנַתֵּק כָּל הַקְּשָׁרִים וְהַחַרְצֻבּוֹת שֶׁל רֶשַׁע הַטָּמוּן בְּקִרְבּוֹ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת הַמִּשְׁפָּט הַנַּ"ל - שֶׁיִּשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל דָּבָר, כַּנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן הָיוּ נוֹהֲגִין בְּיוֹם הַתַּעֲנִית לוֹמַר דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁין לָעָם, וּלְעַיֵּן וּלְהַשְׁגִּיחַ לְתַקֵּן כָּל הַקִּלְקוּלִים שֶׁבָּעִיר, וּלְחַפֵּשׂ אִם יֵשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, אֵיזֶה חֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת בָּעִיר לְתַקְּנָם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק "קָרְאוּ צוֹם" בְּמַעֲשֶׂה דְּנָבוֹת (מְלָכִים־א, כא, ט), כִּי זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַתַּעֲנִית. וּכְמוֹ כֵן צָרִיךְ כָּל אָדָם לַעֲשׂוֹת בְּעַצְמוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וּבִפְרָט בְּיוֹם הַתַּעֲנִית - לִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל דָּבָר שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תִּקּוּן הַתַּעֲנִית, כַּנַּ"ל: