וְזֶה שֶׁסָּמְכוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל נְזִיקִין אֵצֶל נָשִׁים, כִּי הָעֲשִׁירוּת הוּא בִּבְחִינַת הָאִשָּׁה, כִּדְאִיתָא שָׁם בְּכָל הַדְּרוּשׁ שֶׁל גְּזֵלָה, וְהַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ כְּאִלּוּ בָּא עַל אִשְׁתּוֹ מַמָּשׁ, עַיֵּן שָׁם. וְעַל־כֵּן נִסְמַךְ סֵדֶר נְזִיקִין, שֶׁהוּא דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְהַרְחָקַת הַנֶּזֶק, אֵצֶל סֵדֶר נָשִׁים, כִּי הֵם בְּחִינָה אַחַת, כִּי הֵן הֵן הָאִילָנוֹת וְהָעֲנָפִים, כַּמְבֹאָר שָׁם הֵיטֵב, עַיֵּן שָׁם. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שַׁבָּת לא.): 'חֹסֶן זֶה סֵדֶר נָשִׁים', כִּי חֹסֶן הוּא מָמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה א, לא): "וְהָיָה הֶחָסֹן לִנְעֹרֶת", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'הַמָּמוֹן', הַמָּמוֹן הוּא בִּבְחִינַת הָאִשָּׁה, בְּחִינַת נֶפֶשׁ, כַּנַּ"ל:
הִלְכוֹת שֻׁתָּפִים בְּקַרְקַע