וְעַל־כֵּן צִוָּה לָהֶם מֹשֶׁה שֶׁיָּבִיאוּ קְטֹרֶת, כִּי עִקַּר הַפְּגָם שֶׁלָּהֶם הָיָה בִּבְחִינַת קְטֹרֶת, כִּי קְטֹרֶת הָיָה בָּהֶם חֶלְבְּנָה, שֶׁהוּא רֶמֶז לְצָרֵף עִמָּנוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בִּתְפִלָּתֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (כְּרִיתוּת ו:), הַיְנוּ כִּי עַל־יְדֵי הַצֵּרוּף בִּבְחִינַת תּוֹסֶפֶת שָׁכֵן עַל הַקִּבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִים גַּם הַפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל לְהִתְתַּקֵּן, כִּי 'הַמְּחֻבָּר לְטָהוֹר טָהוֹר' (כֵּלִים יב, ב), כִּי עַל־יְדֵי שֶׁיִּהְיֶה שָׁכֵן לְהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ יִתְרַבּוּ הַבָּתִּים מְאֹד עַד שֶׁגַּם הוּא יִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי־זֶה וְיֻכְלַל עִמָּהֶם, כְּמוֹ חֶלְבְּנָה בַּקְּטֹרֶת, שֶׁעַל־יְדֵי הַצֵּרוּף שֶׁנִּצְטָרְפָה עִם שְׁאָר יוּ"ד סַמָּנֵי הַקְּטֹרֶת, גַּם הִיא בִּכְלַל הַקְּטֹרֶת הָעוֹלִים וּמַעֲלִים כָּל הַנִּיצוֹצוֹת מֵעִמְקֵי עִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה עַד אֵין־סוֹף, כַּיָּדוּעַ (זֹהַר אַחֲרֵי נח:).
וּבְכָל זֶה פָּגַם קֹרַח בְּמַחֲלֻקְתּוֹ, שֶׁרָצָה מֵחֲמַת גַּסּוּתוֹ וּרְדִיפַת הַכָּבוֹד לַחֲלֹק עַצְמוֹ עִם כַּמָּה נְפָשׁוֹת מֵהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ כַּנַּ"ל, וְלֹא רָצָה לְהַאֲמִין בְּמֹשֶׁה שֶׁכָּל הַתִּקּוּנִים וְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל - הַכֹּל עַל יָדוֹ, וְאָמַר לוֹ (בַּמִּדְבָּר טז, ג): "כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וְכוּ' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'". וְעַל־יְדֵי־זֶה הָרַס אֶת בֵּיתוֹ כַּנַּ"ל וְנֶאֱבַד מִתּוֹךְ הַקָּהָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם טז לג): "וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל" - "מִתּוֹךְ הַקָּהָל" דַּיְקָא, כִּי הוּא לֹא רָצָה לִהְיוֹת טָפֵל לִקְהַל ה' וְרָצָה דַּיְקָא לִהְיוֹת נָשִׂיא עֲלֵיהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה הִתְגָּרָה בְּמַחֲלֹקֶת נֶגֶד מֹשֶׁה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בַּמִּדְבָּר רַבָּה יח, א), עַל־כֵּן נֶאֱבַד מִתּוֹךְ הַקָּהָל דַּיְקָא, כִּי נֶאֱבַד וְנִפְרַד מִן הַקָּהָל וְהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁלָּהֶם, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא רָצָה לִהְיוֹת שָׁכֵן וְטָפֵל עֲלֵיהֶם. וְעָלָיו דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בַּמִּדְרָשׁ (שָׁם יח, יד): "אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת עֹז" (מִשְׁלֵי יח, יט), כִּי עַל־יְדֵי הַקִּבּוּץ הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי רִבּוּי הַשְּׁכֵנִים נִתְרַבִּים הַבָּתִּים עַד שֶׁנַּעֲשִׂים מֵהֶם עָרִים רַבִּים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, בְּחִינַת "קִרְיַת עֹז", שֶׁהוּא קִבּוּץ שֶׁל הַרְבֵּה בָּתִּים, וְקֹרַח שֶׁפָּגַם בָּזֶה נֶאֱמַר בּוֹ: "אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת עֹז":