ו

וְעַל־כֵּן כָּל מַה שֶּׁהוּא בְּיַד הָאָדָם בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ, כִּי עִקַּר הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ מֵהַיָּדַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּיָם הַחָכְמָה, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבֵּל הַמַּלְכוּת הַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, וְעַל־כֵּן זֶה שֶׁהַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים בְּיָדוֹ הוּא נֶאֱמָן שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ, וְאֵין חֲבֵרוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִיָּדוֹ בְּלֹא רְאָיָה, כִּי כָּל הַהַכְחָשׁוֹת הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָרָצוֹן, כִּי כְּשֶׁמַּכְחִישׁ אֶת חֲבֵרוֹ וְרוֹצֶה לַהֲרֹס הַגְּבוּל שֶׁלּוֹ וְלִגַּע בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ, נִמְצָא שֶׁהוּא פּוֹגֵם בְּהָרָצוֹן הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמַּקִּיפִים הַנַּ"ל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם גָּדֵר וּסְיָג כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִפְגָּמִים הַיָּדַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּיָם הַחָכְמָה שֶׁמִּשָּׁם הַפַּרְנָסָה שֶׁמֵּאִיר בָּהּ הֶאָרַת הָרָצוֹן, בְּחִינַת (תְּהִלִּים קמה, טז): "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן" כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן זֶה שֶׁהַמָּמוֹן בְּיָדוֹ - נֶאֱמָן נֶגֶד חֲבֵרוֹ שֶׁאוֹמֵר אֱמֶת וְהַמָּמוֹן שֶׁלּוֹ וְלֹא פָּגַם בָּרָצוֹן, מֵאַחַר שֶׁהַמָּמוֹן בְּיָדוֹ שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרָצוֹן, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַמָּמוֹן וְכַנַּ"ל: