ד

וְזֶהוּ מְרֻמָּז בְּסוֹף מַאֲמָר הַנַּ"ל, שֶׁמְּדַבֵּר שָׁם מֵעִנְיַן דְּרָכִים וּכְשֶׁהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ אֲזַי הַתּוֹרָה הוֹלֶכֶת לְפָנָיו, וְלִפְנֵי כָּל תּוֹרָה יֵשׁ סְפֵקוֹת וּבִלְבּוּלִים הַנַּ"ל, כִּי שְׁתֵּי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת (דְּבָרִים ו, ז): בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ, וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ - כִּי עֲבוֹדַת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם - זֶהוּ בְּחִינַת בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ - כִּי זֹאת הַקְּדֻשָּׁה קְבוּעָה וְקַיָּמָא לָעַד, אֲבָל כְּשֶׁמִּתְרַחֲקִים מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ וְנִתְרַחֲקִין מִן הַתּוֹרָה, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הוּא בְּחִינַת נָע וָנָד וּמְטֻלְטָל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ - שֶׁאֵין לוֹ מְקוֹם קֶבַע, רַק הוּא נָע וָנָד וְלֹא נוֹדָע מְקוֹמוֹ 'אַיֵּה', כִּי הַיּוֹם מְקוֹמוֹ כָּאן וּמָחָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְאֵין יוֹדְעִין 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינָה הַשְּׁנִיָּה הַנַּ"ל שֶׁצְּרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַשָּׂא־וּמַתָּן וְדֶרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁרֹב הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־יְדֵי דְּרָכִים - שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת נָע וָנָד בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְאָז צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ' בְּחִינַת (אִיּוֹב טו, כג): "נֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם אַיֵּה", כִּי אָז צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ', וְכַנַּ"ל: