ו

וְזֶה שֶׁכָּתוּב (שָׁם): וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ וּמֹשְׁלוֹ מִקִּרְבּוֹ יֵצֵא וְהִקְרַבְתִּיו וְנִגַּשׁ אֵלָי, כִּי מִי הוּא זֶה עָרַב אֶת לִבּוֹ לָגֶשֶׁת אֵלַי נְאֻם ה' - כִּי זֶה הַמִּקְרָא נֶאֱמַר עַל מָשִׁיחַ שֶׁהוּא מֹשֶׁה, כַּמּוּבָא (סַנְהֶדְרִין צח:), שֶׁיִּזְכֶּה לַבְּחִינָה הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, לִבְחִינַת אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְאִירָה לַעֲשׂוֹת הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה נִכְלָל בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת וְכָל הָעוֹלָם יִהְיֶה נִכְלָל עִמּוֹ, וְעַל־כֵּן יִהְיֶה עִקַּר תִּקּוּן הָעוֹלָם עַל־יָדוֹ. וְזֶהוּ וְהִקְרַבְתִּיו וְנִגַּשׁ אֵלָי דַּיְקָא - שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בִּי וְעִמּוֹ יִהְיֶה נִכְלָל כָּל הָעוֹלָם אֲזַי בְּוַדַּאי יִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁמְּסַיֵּם הַמִּקְרָא: וּמִי הוּא זֶה עָרַב אֶת לִבּוֹ לָגֶשֶׁת אֵלַי וְכוּ', וְכַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן נִקְרָא אַדִּיר וּמוֹשֵׁל, כִּי הוּא בְּחִינַת (שְׁמוּאֵל־ב כג, ג): "צַדִּיק מוֹשֵׁל", כִּי אֵינוֹ בְּחִינַת מְקַבֵּל כְּלָל כְּמוֹ שֶׁמְבֹאָר לְקַמָּן, עַיֵּן שָׁם: