יז

וְזֶה בְּחִינַת וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה מְאֹד בְּפוּרִים, כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת לְהַצַּדִּיק הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה שֶׁבָּזֶה אוֹחֵז בְּמִדָּתוֹ שֶׁל צַדִּיק, שֶׁהוּא נִקְרָא צַדִּיק עַל שֵׁם הַצְּדָקָה שֶׁמַּשְׁפִּיעַ לַכֹּל, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים לז, כא): "צַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן". וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁמַּרְבֶּה בִּצְדָקָה כֵּן הוּא מִתְקַשֵּׁר בִּבְחִינַת צַדִּיק שֶׁמִּמֶּנּוּ הָרוּחַ־חַיִּים. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה זוֹכִין לְחַיִּים, בִּבְחִינַת "כֵּן צְדָקָה לְחַיִּים" (מִשְׁלֵי יא, יט), וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם י, ב): ""צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת. וְעַל־כֵּן בְּפוּרִים שֶׁאָז נִמְשָׁךְ וּמֵאִיר הָרוּחַ־חַיִּים שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָיָה מַפֶּלֶת הָמָן כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן צְרִיכִין אָז לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ אֵלָיו עַל־יְדֵי־זֶה הָרוּחַ־חַיִּים שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁעִקָּרוֹ נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי צְדָקָה, כַּנַּ"ל: