וְזֶה בְּחִינַת פּוּרִים שֶׁהוּא מְחִיַּת עֲמָלֵק, שֶׁהוּא גָּדוֹל מִכָּל הַמּוֹעֲדִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (יְרוּשַׁלְמִי תַּעֲנִית ב, יב): 'כָּל הַמּוֹעֲדִים בְּטֵלִים וִימֵי הַפּוּרִים לֹא נִבְטָלִים'. כִּי בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל מְבֹאָר כָּל עִנְיַן יְצִיאַת מִצְרַיִם וּמַתַּן תּוֹרָה, וְכַמְבֹאָר בַּסּוֹף עַל פָּסוּק (תְּהִלִּים פא, יא): "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ", עַיֵּן שָׁם, כִּי בְּמִצְרַיִם קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה הָיָה בְּחִינַת "מִקֹּצֶר רוּחַ", שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לְהַמְשִׁיךְ הָרוּחַ־חַיִּים לְהַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם. וּמִזֶּה הָיָה עִקַּר הַגָּלוּת, כִּי הִתְגַּבְּרוּ הַמִּצְרִיִּים וּפַרְעֹה שֶׁהָרוּחַ שֶׁלָּהֶם הָיָה גָּדוֹל בִּשְׁעָתָם אָז, וְהִתְגַּבְּרוּ עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל־יְדֵי־זֶה תָּפְסוּ אוֹתָם בַּגָּלוּת כָּל־כָּךְ, כִּי כָּל הַגָּלֻיּוֹת וְהַצָּרוֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם שֶׁמּוֹשְׁלִים עַל יִשְׂרָאֵל - נִמְשָׁךְ מִבְּחִינָה הַנַּ"ל, מֵחֲמַת שֶׁהָרוּחַ שֶׁלָּהֶם גָּדוֹל בִּשְׁעָתָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה מוֹשְׁלִים עַל יִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵי הַגָּלוּת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (תְּהִלִּים פג, ד): "עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ". וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִים יִשְׂרָאֵל "עֲנִיָּה סֹעֲרָה" (יְשַׁעְיָה נד, יא), מֵחֲמַת שֶׁהָרוּחַ־חַיִּים שֶׁל הָעַכּוּ"ם שֶׁהוּא רוּחַ סְעָרָה מוֹשֵׁל עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם.
וּמֵחֲמַת שֶׁבְּמִצְרַיִם הָיָה קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הָרוּחַ־חַיִּים כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן הָיָה קָשֶׁה מְאֹד לָצֵאת מֵהֶם, אֲבָל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ חָמַל עַל עַמּוֹ בִּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב - שֶׁהִתְחִילוּ לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם, כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ דִּבֵּר עִמָּהֶם וְנִצְטַוּוּ כַּמָּה מִצְווֹת, וְכֵן מֹשֶׁה בְּעֹצֶם נִפְלְאוֹת כֹּחַ קְדֻשָּׁתוֹ זָכָה שֶׁנִּתְגַּלָּה אֵלָיו הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּמִצְרַיִם וְהִתְחִיל לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּמִצְרַיִם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זָכָה מֹשֶׁה גַּם בְּמִצְרַיִם לְקַבֵּל הָרוּחַ־חַיִּים מֵהַתּוֹרָה, וְעַל־כֵּן שְׁלָחוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לִגְאֹל אֶת בָּנָיו. וּבִשְׁבִיל זֶה מֵאֵן מֹשֶׁה הַרְבֵּה לֵילֵךְ וְטָעַן הַרְבֵּה עִם הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ (שְׁמוֹת ג, יא): "מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ וְכִי אוֹצִיא", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'מַה זְּכוּת' וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁחָשַׁב מֵאַחַר שֶׁעֲדַיִן לֹא קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם הָרוּחַ־חַיִּים לְהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם שֶׁשּׁוֹלְטִים עֲלֵיהֶם. וְהֵשִׁיב הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ (שָׁם פָּסוּק יב): "בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'וּמַה שֶּׁשָּׁאַלְתָּ, מַה זְּכוּת? זְכוּת גָּדוֹל יֵשׁ לִי עֲלֵיהֶם, בְּהוֹצִיאֲךָ וְכוּ', שֶׁעֲתִידִין לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה', הַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ חָמַל עֲלֵיהֶם וְהִמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם הָרוּחַ־חַיִּים מֵהַתּוֹרָה, שֶׁעֲתִידִין לְקַבֵּל אַף־עַל־פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא קִבְּלוּהָ.
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּתְגַּלָּה לוֹ תְּחִלָּה מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, עַל שֵׁם (תְּהִלִּים צא, טו): "עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה", כִּי הַצַּדִּיק וְהַתּוֹרָה וְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ אֶחָד, כִּי הַצַּדִּיק מְקַבֵּל הָרוּחַ־חַיִּים מֵהַתּוֹרָה שֶׁהִיא אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבָזֶה מְחַיֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל וּמַשְׁלִים כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם, וּכְשֶׁצְּרִיכִין לְהַכְנִיעַ אֶת הָרְשָׁעִים הַמּוֹשְׁלִים עֲלֵיהֶם - צָרִיךְ הַצַּדִּיק לְהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְתוֹךְ הַמִּדָּה רָעָה שֶׁהֵם שְׁקוּעִין בָּהּ בְּיוֹתֵר, שֶׁהוּא הַצִּנּוֹר שֶׁלָּהֶם שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבְּלִין חִיּוּת. וְהַצַּדִּיק נִכְנָס לְשָׁם דַּיְקָא, וּמְשַׁבֵּר אוֹתוֹ הַצִּנּוֹר שֶׁהִיא הַמִּדָּה רָעָה שֶׁלָּהֶם, כַּמְבֹאָר הֵיטֵב שָׁם עַל פָּסוּק (תְּהִלִּים קמז, ו): " מַ 'שְׁפִּיל רְ 'שָׁעִים עֲ 'דֵי אָ 'רֶץ", רָאשֵׁי תֵּבוֹת: אֵ 'שׁ ר 'וּחַ מַ 'יִם עָ 'פָר, עַיֵּן שָׁם.
וְעַל־כֵּן נִתְגַּלָּה לוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, מִשּׁוּם (תְּהִלִּים צא, טו): "עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה" לְהוֹרוֹת, שֶׁכְּשֶׁיִשְׂרָאֵל בְּצָרָה בַּגָּלוּת תַּחַת הָעַכּוּ"ם שֶׁמּוֹשְׁלִין עֲלֵיהֶם עַל־יְדֵי הַצִּנּוֹר שֶׁל הַמִּדָּה שֶׁלָּהֶם, צְרִיכִין לִהְיוֹת עִמָּם בְּצָרָה - לִכְנֹס בְּתוֹךְ אוֹתוֹ הַצִּנּוֹר דַּיְקָא, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַצָּרָה שֶׁלָּהֶם וּלְשַׁבֵּר אוֹתוֹ כַּנַּ"ל. כִּי יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּת נִקְרָאִין "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים" (שִׁיר־הַשִּׁירִים ב), שֶׁהַקּוֹצִים מְנַקְּבִין אוֹתָהּ וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, הַיְנוּ שֶׁהָעַכּוּ"ם שֶׁמְּצֵרִין אֶת יִשְׂרָאֵל הֵם הַחוֹחִים וְקוֹצִים בְּחִינַת סְנֶה, וּלְשָׁם צָרִיךְ הַצַּדִּיק שֶׁכָּלוּל בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לֵירֵד וּלְשַׁבֵּר אוֹתוֹ הַצִּנּוֹר שֶׁמְּצַעֵר אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת סְנֶה, בְּחִינַת חוֹחִים וְקוֹצִים כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת הוּא הַמִּדָּה רָעָה בְּעַצְמָהּ שֶׁהוּא הַצִּנּוֹר שֶׁלָּהֶם, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁמִּתְגַּבְּרִים עַל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדָּה רָעָה שֶׁלָּהֶם, שֶׁזֶּה הוּא עִקַּר הַגָּלוּת בְּחִינַת "וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם" וְכוּ', (תְּהִלִּים קו, לה).