וְעַל־כֵּן חָמֵץ אָסוּר בְּמַשֶּׁהוּ, זֶה בְּחִינַת 'דִּלְמָא שַׁקְלִית מִידִי מִינַּיְהוּ' וְכוּ' (שֶׁמָּא לָקַחְתָּ מַשֶּׁהוּ מֵהֶם [שֶׁמָּא נִתְפְּסָה בְּךָ מִמִּדָּתָם הָרָעָה]), דְּהַיְנוּ שֶׁאָסוּר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שׁוּם אֲחִיזָה כָּל שֶׁהוּא מֵהַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁלָּהֶן, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם עַל מַאֲמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה, עַיֵּן שָׁם. וְעַל־כֵּן אָסוּר בְּמַשֶּׁהוּ, וְהָבֵן:
וְעַיֵּן בְּאֹרַח חַיִּים הִלְכוֹת פֶּסַח הֲלָכָה ג', שָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן הִלְכוֹת פֶּסַח עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַזֹּאת, אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ בְּלֹא חִדּוּשׁ, וּמַה שֶׁחִסֵּר זֶה גִּלָּה זֶה.
וַעֲדַיִן מִי יוֹדֵעַ אִם נָגַעְתִּי כְּטִפָּה מִן הַיָּם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, כִּי דְּבָרָי ו הַנִּשְׂגָּבִים זַ"ל עֲמֻקִּים וּרְחָבִים מִנִּי יָם וּמְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו. וְהַמְעַיֵּן בִּדְבָרָיו בֶּאֱמֶת וּבִדְבָרֵינוּ שֶׁחִדַּשְׁנוּ עֲלֵיהֶם בְּעֵזֶר הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ - יָבִין מְעַט עֹצֶם נִשְׂגְּבוֹת עַמְקוּת דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים עַד אֵין־סוֹף וְאֵין תַּכְלִית, ה' יָאִיר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתוֹ בֶּאֱמֶת:
הֲלָכָה ד' - בְּהִלְכוֹת גְּבִיּוֹת חוֹב הֲלָכָה ה' (אוֹת ט"ו)