כִּי אִיתָא בְּהַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת: 'תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ' וְכוּ' (סִימָן ט) עַל פָּסוּק "צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה" וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.
וְהַכְּלָל, שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם מְשֻׁקָּע בְּחֹשֶׁךְ וְאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת, אֲזַי עִקַּר תַּקָּנָתוֹ שֶׁיַּמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְהָאֱמֶת, וְיַבִּיט רַק עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וְכֵן בִּתְפִלָּה, כְּשֶׁהָאָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל, וַאֲזַי הַקְּלִפּוֹת מְסַבְּבִין אוֹתוֹ וּמְבַלְבְּלִים אוֹתוֹ מְאֹד מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים יב, ט): "סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן" וְכוּ', אֲזַי עִקַּר עֲצָתוֹ שֶׁיִּרְאֶה לוֹמַר דִּבּוּר הַתְּפִלָּה בֶּאֱמֶת בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה שֶׁהוּא, עַל כָּל פָּנִים יֹאמַר הַדִּבּוּר בֶּאֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת, וַאֲזַי זֶה הַדִּבּוּר הָאֱמֶת יָאִיר לוֹ לָצֵאת מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, כִּי אֱמֶת הוּא אוֹר הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, בְּחִינַת "ה' אוֹרִי", כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ הוּא עֶצֶם הָאֱמֶת וְכוּ'. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הָאֱמֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מֵאִיר לוֹ וְזוֹכֶה לִרְאוֹת הַפְּתָחִים אֵיךְ לָצֵאת מִן הַחֹשֶׁךְ, כִּי בֶּאֱמֶת יֵשׁ שָׁם פְּתָחִים הַרְבֵּה בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְכוּ', רַק שֶׁאֵין רוֹאִין אוֹתָן. וְעַל־יְדֵי הָאֱמֶת מֵאִיר לוֹ הָאֱמֶת לִרְאוֹת הַפְּתָחִים לָצֵאת מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לִתְפִלָּה וְעַל־יְדֵי תְּפִלָּה זוֹכֶה לְפַרְנָסָה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם: