ד

וְזֶהוּ בְּחִינַת אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁנּוֹתְנִין לִפְנֵי הַפֶּתַח לְפָרֵק שָׁם מַשָּׂאוֹ, כִּי עִקַּר כָּל הַקִּנְיָנִים וְהַחֲפָצִים שֶׁל אָדָם הֵם בְּבֵיתוֹ, שֶׁשָּׁם הוּא מָקוֹם מְשֻׁמָּר, וְשָׁם הֵם בִּרְשׁוּתוֹ. אֲבָל כָּל עֲשִׁירוּתוֹ וְהוֹן בֵּיתוֹ - צָרִיךְ לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ מִחוּץ לִפְנִים, שֶׁצָּרִיךְ לָצֵאת לַחוּץ אֶל הַשּׁוּק שֶׁהוּא רְשׁוּת הָרַבִּים לַעֲשׂוֹת שָׁם מַשָּׂא־וּמַתָּן וּלְבָרֵר הָעֲשִׁירוּת שָׁם, וּלְהַכְנִיסוֹ מִחוּץ לִפְנִים. וְעַל־כֵּן נִקְרָא הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן 'צֵאתְךָ', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים לג, יח): "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ" וְכוּ'. וְכָל זֶה הוּא בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ לִמְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים לִבְחִינַת רְשׁוּת הָרַבִּים. עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ הָעֲשִׁירוּת כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹצֵא קְצָת לַחוּץ לִרְשׁוּת הָרַבִּים - לַעֲשׂוֹת מַשָּׂא־וּמַתָּן לְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת שָׁם וּלְהַכְנִיס כָּל מַה שֶּׁיַּרְוִיחַ שָׁם מִחוּץ לִפְנִים. וְעַל־כֵּן נוֹתְנִין לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת לִפְנֵי הַפֶּתַח, כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים הוּא, כְּשֶׁזּוֹכִין לִכְנֹס לְתוֹךְ הַפֶּתַח.

כִּי עִקַּר מַאֲרָב שֶׁל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת הוּא אֵצֶל הַפֶּתַח דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁשָּׁם הֵם רוֹבְצִים וְאוֹרְבִים וְשׁוֹמְרִים לִבְלִי לְהַנִּיחַ לִכְנֹס לְתוֹךְ פִּתְחֵי הַקְּדֻשָּׁה, כִּי הַקְּלִפּוֹת נִקְרָאִים 'נְטוּרֵי תַּרְעָא' (תִּקּוּנֵי זֹהַר, תִּקּוּן יח, לג.) שֶׁעוֹמְדִים אֵצֶל הַפֶּתַח שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה לְשַׁבְּרָם, וְזֶה בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית ד, ז): "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ" - שֶׁהַחַטָּאת שֶׁהוּא הַסִּטְרָא־אָחֳרָא רוֹבֵץ אֵצֶל הַפֶּתַח, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי יד, יט): "וּרְשָׁעִים עַל שַׁעֲרֵי צַדִּיק", שֶׁהָרְשָׁעִים שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת עוֹמְדִים עַל שַׁעֲרֵי צַדִּיק, שֶׁהֵם שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה וְאֵינָם מַנִּיחִים לִכְנֹס. וְעִקַּר הַכְנָעָתָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמֶת כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי אוֹר הָאֱמֶת רוֹאִין אֶת הַפֶּתַח לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים כַּנַּ"ל, כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִכְנֹס לִפְנִים מוֹנְעִין אוֹתוֹ הַנְּטוּרֵי תַּרְעָא לִכְנֹס.

וְעִקַּר כֹּחָם לִמְנֹעַ הוּא מַה שֶּׁמִּתְפַּשְּׁטִין לִפְנֵי הַפֶּתַח וּמַחֲשִׁיכִין לִפְנֵי הָאָדָם עַד שֶׁאֵין רוֹאֶה הַפֶּתַח, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה כְּלָל, רַק הָעִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא הַחֹשֶׁךְ שֶׁנִּקְרָא מְנִיעָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית כב, יב): "וְלֹא חָשַׂכְתָּ" וְכוּ'. הַיְנוּ מַה שֶּׁמְּרַמִּין אֶת הָאָדָם בְּבִלְבּוּלִים וּשְׁטוּתִים וּמַחֲשִׁיכִין לִפְנֵי עֵינָיו בַּאֲחִיזַת עֵינַיִם, עַד שֶׁנִּדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁאֵין שׁוּם פֶּתַח לְפָנָיו לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, אֲבָל בֶּאֱמֶת דֶּרֶךְ הַחַיִּים נָתוּן לִפְנֵי כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם וַאֲפִלּוּ בַּשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ"ל כַּמָּה פְּעָמִים (בְּסִימָן לג, סִימָן עח תִּנְיָנָא), רַק שֶׁהָאָדָם הוּא עִוֵּר וְאֵין רוֹאֶה אֶת הַפֶּתַח עַל־יְדֵי הַקְּלִפּוֹת שֶׁנִּקְרָאִים חֹשֶׁךְ, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְנִיעוֹת, שֶׁהֵם מַחֲשִׁיכִין אוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם עַד שֶׁאֵין רוֹאֶה הַפֶּתַח, בִּבְחִינַת "וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים וְכוּ', וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח" (בְּרֵאשִׁית יט, יא), שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ כְּדַאי לִכְנֹס מַחֲשִׁיכִין אֶת עֵינָיו, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת סַנְוֵרִים עַד שֶׁהוּא לוֹאֶה לִמְצֹא הַפֶּתַח.

וְעַל־כֵּן אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם כִּי אִם עַל־יְדֵי הָאֱמֶת, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא - צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל רַק עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וּלְהַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ רַק אֶל הָאֱמֶת בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, וּלְדַבֵּר דִּבְרֵי אֱמֶת בִּתְפִלָּתוֹ וּתְחִנָּתוֹ כְּפִי מַה שֶּׁהוּא, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל וּלְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ כְּלָל, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִרְאֶה עַל כָּל פָּנִים לְדַבֵּר הַדִּבּוּר שֶׁיְּדַבֵּר בֶּאֱמֶת, כְּגוֹן שֶׁיֹּאמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוֹשִׁיעֵנִי! וְיֹאמַר אֵלּוּ הַתֵּבוֹת בֶּאֱמֶת, עַל כָּל פָּנִים. וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר דִּבּוּרִים, עַל כָּל פָּנִים יֹאמַר אוֹתָם בֶּאֱמֶת, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא אוֹתָם בְּחִיּוּת וְהִתְלַהֲבוּת כָּרָאוּי, עַל כָּל פָּנִים יֹאמַר אוֹתָם בִּפְשִׁיטוּת בֶּאֱמֶת, וַאֲזַי הָאֱמֶת יָאִיר לוֹ וְיִזְכֶּה לִרְאוֹת הַפֶּתַח, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לִכְנֹס אֶל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אֵין שׁוּם מְנִיעָה בָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאִין הַפֶּתַח נִכְנָסִין אֶל הַקְּדֻשָּׁה לָבֶטַח: