וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סוֹטָה ד:): "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים" (מִשְׁלֵי ג, טו). שֶׁהַתּוֹרָה יְקָרָה מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּכְנַס לִפְנַי וְלִפְנִים, כִּי אָז בְּיוֹם־הַכִּפּוּרִים הָיָה צָרִיךְ הַכֹּהֵן גָּדוֹל עוֹד עֲבוֹדוֹת גְּדוֹלוֹת בְּיוֹתֵר וְנִכְנַס לִפְנַי וְלִפְנִים, וְהָיָה מְשַׁנֶּה בְּכָל פַּעַם מִפְּנִים לַחוּץ וּמִחוּץ לִפְנִים, כִּי חָמֵשׁ פְּעָמִים הָיָה מְשַׁנֶּה מִבִּגְדֵי זָהָב לְבִגְדֵי לָבָן וְכוּ'. כִּי "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" (וַיִּקְרָא טז, ג), כִּי אִי אֶפְשָׁר לִכְנֹס לִפְנַי וְלִפְנִים וּלְתַקֵּן שָׁם מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ הַכֹּהֵן גָּדוֹל לְתַקֵּן בְּיוֹם־הַכִּפּוּרִים לְכַפֵּר עַל כָּל יִשְׂרָאֵל כָּל עֲווֹנוֹתָם וְכוּ', כִּי אִם עַל־יְדֵי סֵדֶר הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת שֶׁצִּוְּתָה הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲבָל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בֶּאֱמֶת הוּא עוֹלֶה עַל כָּל זֶה עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה לְבַד, וְנִכְנָס לִפְנִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִבְּחִינַת לִפְנַי וְלִפְנִים בִּבְחִינַת "כִּי יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים", כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כַּנַּ"ל.
כִּי הַתּוֹרָה כְּלוּלָה מִכָּל הַתִּקּוּנִים וְנִתְתַּקֵּן הַכֹּל בְּיַחַד, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה בְּחִינַת אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה שֶׁהִשְׁאִירוּ לָנוּ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל יְכוֹלִים לְהִתְתַּקֵּן, כִּי אֵין צְרִיכִין לְכַוֵּן הַסֵּדֶר כָּל־כָּךְ כְּמוֹ בַּקָּרְבָּנוֹת, כִּי הַתּוֹרָה כְּלוּלָה מִכָּל מִינֵי עֲבוֹדוֹת הַקָּרְבָּנוֹת וְתִקּוּנֵיהֶם וְכוֹלֶלֶת כֻּלָּם בְּיַחַד בְּפַעַם אֶחָד. וְגַם מְעַט שֶׁצְּרִיכִין לֵידַע אֵיזֶה סֵדֶר בַּעֲבוֹדָתוֹ תּוֹדִיעַ לָהֶם הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְתוֹרֶה אוֹתָם סֵדֶר עֲבוֹדָתָם כָּרָאוּי, כִּי בִּשְׁבִיל זֶה נִקְרֵאת תּוֹרָה, כִּי הִיא מוֹרָה דֶּרֶךְ לַשָּׁבִים, לְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, וְעַל־כֵּן עִקַּר נֶחָמָתֵנוּ הִיא הַתּוֹרָה בְּחִינַת אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה שֶׁהִשְׁאִירוּ לָנוּ הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, אִם יִרְצֶה וְכַנַּ"ל: