וְזֶה שֶׁנִּסְמַךְ מִיָּד לְמִשְׁנָה זֹאת: הֵם אָמְרוּ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין - הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת מָתוּן בַּדִּין, לִבְלִי לַחֲטֹף לָדוּן אֶת חֲבֵרוֹ, כִּי "הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹקִים הוּא" (דְּבָרִים א, יז), וּצְרִיכִין לִהְיוֹת מָתוּן מָתוּן הֵיטֵב הֵיטֵב אֵיךְ לָדוּן אֶת חֲבֵרוֹ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָדוּן אֶת חֲבֵרוֹ כִּי אִם כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹ־שֶׁל־עוֹלָם וְכוּ', כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה - כִּי בְּוַדַּאי מִי שֶׁהוּא בִּבְחִינָה זֹאת יָכוֹל לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים הַרְבֵּה, כִּי לֹא יְרַחֵק שׁוּם תַּלְמִיד, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ כְּדַאי לְפִי מַעֲשָׂיו לְקָרְבוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִמְצָא בּוֹ אֵיזֶה זְכוּת וּנְקֻדָּה טוֹבָה עַל־יְדֵי שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, וְכַנַּ"ל.
וְזֶהוּ וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה - כִּי אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת סְיָג וְגָדֵר וּמְחִצָּה לַתּוֹרָה, לְרַחֵק אֶת מִי שֶׁהוּא לְהֵפֶךְ מַמָּשׁ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לָדוּן אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת לְפִי מְקוֹמוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁהוּא חוֹלֵק גָּמוּר, וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי שֶׁאֵינוֹ מְבַטֵּל גָּבְהוֹ וְגַאֲוָתוֹ שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה זִמְרִי - כְּמוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ נֶגֶד הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁחוֹלֵק עָלָיו וּמְבַזֶּה אוֹתוֹ, וַאֲזַי 'הַבָּא לִטָּמֵא פּוֹתְחִין לוֹ', שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתוֹ מִלְּהִתְקָרֵב אֶל נְקֻדַּת הָאֱמֶת עַל־יְדֵי הַסְּיָגִים וְהַגְּדָרִים שֶׁעוֹשֶׂה הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ לְתוֹרָתוֹ, שֶׁלֹּא יִתְקָרֵב אֵלָיו זָר.
וְעִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת הוּא מֵחֲמַת הַגַּסּוּת וְהַגֵּאוּת, שֶׁהוּא הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִבְּחִינַת 'סִינַי' שֶׁהוּא עֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת, שֶׁמִּשָּׁם קִבֵּל מֹשֶׁה אֶת הַתּוֹרָה וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וְכוּ', וְכוּ' לְדוֹרוֹת עוֹלָם. אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּהֶכְרֵחַ הַבְּחִירָה חָפְשִׁיִּית, כִּי הַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה. וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לָדוּן אֶת הַכֹּל לִזְכוּת, כְּדֵי לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים הַרְבֵּה, אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת סְיָג לַתּוֹרָה - לְרַחֵק מִי שֶׁרָאוּי לְרַחֲקוֹ מֵחֲמַת גַּסּוּתוֹ עַד אֲשֶׁר יִכָּנַע לְבָבוֹ הֶעָרֵל וָשָׁב וְרָפָא לוֹ (יְשַׁעְיָה ו, י). וְכֵן מוּבָן בִּדְבָרָיו זַ"ל בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, שֶׁהַצַּדִּיק אוֹמֵר תּוֹרָתוֹ בִּבְחִינָה זֹאת - לְקָרֵב אֶת מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב וּלְרַחֵק הַהֵפֶךְ, בִּבְחִינַת 'זָכָה נַעֲשֶׂה לוֹ סַם חַיִּים לֹא זָכָה' וְכוּ', "כִּי יְשָׁרִים דַרְכֵי ה'" (הוֹשֵׁעַ יד, י), וְכַנַּ"ל: