כִּי עִקַּר הַמִּצְוָה וְהַחִיּוּב לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, שֶׁזֶּה עִקַּר הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קיא, י): "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה'", הוּא רַק לְהַרְחִיב דַּעְתּוֹ. כִּי הָעִקָּר לְהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ וְאֶת חֲבֵרוֹ מִבְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת לִבְחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר בְּסִימָן כ"ב לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא. כִּי צְרִיכִין לִרְאוֹת וּלְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיִּתְגַּדֵּל וְיִתְרַחֵב הַדַּעַת בְּיוֹתֵר בְּכָל הָעָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַרְחָבַת גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת (שְׁמוֹת לד, כד): "וְהִרְחַבְתִּי אֶת גְּבֻלֶךָ" וְכוּ', וּכְתִיב (דְּבָרִים יב, כ): "כִּי יַרְחִיב ה' אֶת גְּבֻלְךָ" וְכוּ', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (תְּהִלִּים קיח, ה): "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ", שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַיִּסּוּרִים וְהַצָּרִים הַמְּצֵרִים לְכָל אֶחָד, חַס וְשָׁלוֹם, "עָנָנִי בַמֶּרְחַב יָהּ", שֶׁיָּצָאתִי מִמֵּצַר לְמֶרְחָב, שֶׁנִּתְרַחֵב הַדַּעַת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּקִין וְנִתְבַּטְּלִין כָּל הַמְּצָרִים הַמְּצֵרִים, חַס וְשָׁלוֹם.
כִּי עִקַּר כָּל הַיִּסּוּרִים וְהַמְּנִיעוֹת מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ הֵם הַמְּצָרִים, בִּבְחִינַת (אֵיכָה א, ג) "כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (יְחֶזְקֵאל ה, ה): "זֹאת יְרוּשָׁלַיִם בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם שַׂמְתִּיהָ וּסְבִיבוֹתֶיהָ אֲרָצוֹת", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשִּׁבְעִים עַכּוּ"ם הַסּוֹבְבִין אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם הַמְּצָרִים וְהַגְּבוּלִים שֶׁסְּבִיב אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלַל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. וְאֵלּוּ הַמְּצָרִים חוֹתְרִים תָּמִיד עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לַהֲרֹס הַגְּבוּל, חַס וְשָׁלוֹם, לִכְנֹס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁבַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים גָּבְרָה יָדָם וְהֶחֱרִיבוּ אֶת הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְגָלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם. וְכָל זֶה נִמְשַׁךְ מֵחֲמַת שֶׁיִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן לֹא שָׁמְרוּ אֶת עַצְמָן מִלַּהֲרֹס הַגְּבוּל שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, עַד שֶׁהִתְקַנֵּא אֶחָד בַּחֲבֵרוֹ וְנִתְרַבָּה שִׂנְאַת חִנָּם בְּבַיִת שֵׁנִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱרַב הַבַּיִת וְגָלוּ מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל.
אֲבָל עֲדַיִן לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ קַיֶּמֶת לָעַד, עַד שֶׁאָנוּ מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גַּם בְּחוּץ לָאָרֶץ, בִּבְחִינַת (יְחֶזְקֵאל יא, טז): "כִּי הֲפִיצוֹתִים בַּגּוֹיִם וְכִי זֵרִיתִים בָּאֲרָצוֹת וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט", כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִשְׂרָאֵל דָּרִים שָׁם - הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב אַדְמוֹ"ר זַ"ל (בְּהַתּוֹרָה 'חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן' בְּסִימָן ס"א, עַיֵּן שָׁם).
וְעַתָּה אָנוּ צְרִיכִין לְתַקֵּן מַה שֶּׁקִּלְקַלְנוּ עַל־יְדֵי שִׂנְאַת חִנָּם וְקִנְאָה וּמַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּכָל הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ לֶאֱהֹב אֶת עַצְמוֹ עִם חֲבֵרוֹ, וּלְרַחֵם עָלָיו מְאֹד, וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ לְדַבֵּר עִמּוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם לְהַכְנִיס בּוֹ הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, אֲבָל שֶׁיִּהְיֶה הָעֵסֶק לְטוֹבָה וְלֹא לְרָעָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת 'וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה' הַנַּ"ל, בְּחִינַת 'סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה' וְכַנַּ"ל: