וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהֶחְמִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מְאֹד עַל הֶזֵּק רְאִיָּה, כַּמְבֹאָר בַּשֻּׁלְחָן־עָרוּךְ (חֹשֶׁן־מִשְׁפָּט סִימָן קנז, סְעִיף י) הַרְבֵּה דִּינִים בָּזֶה, שֶׁהַשֻּׁתָּפִין שֶׁחָלְקוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה בֵּינֵיהֶם גָּבֹהַּ אַרְבַּע אַמּוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל זֶה עַל זֶה, כִּי עִקַּר הֶזֵּק רְאִיָּה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהָרַע־עַיִן, כָּל יְנִיקָתוֹ נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁלֹּא נִזְהַר לְצַמְצֵם דַּעְתּוֹ בִּבְחִינַת שְׁתִיקָה, לִבְלִי לִכְנֹס בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים שֶׁאָסוּר לוֹ לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם לְפִי בְּחִינָתוֹ, כִּי 'עֵינַיִם עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ג, ז): "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת א, טז): "וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה חָכְמָה וָדָעַת", וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּדַעְתּוֹ בַּמֶּה שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת - זֶה בְּחִינַת רַע־עַיִן.
כִּי גַּם הָרַע־עַיִן בְּעַצְמוֹ, מַה שֶּׁעֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ עֲשִׁירוּת אוֹ אֵיזֶה כְּלִי וְחֵפֶץ נָאֶה וְכַדּוֹמֶה, גַּם זֶה נִמְשָׁךְ רַק מִבְּחִינַת רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת הַנַּ"ל שֶׁמִּסְתַּכֵּל בַּמֶּה שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, כִּי אִם הָיָה לוֹ מְחִצָּה בְּדַעְתּוֹ לִבְלִי לִכְנֹס לְהִסְתַּכֵּל וְלַחְקֹר בַּמֶּה שֶׁמֻּפְלָא מִמֶּנּוּ, רַק לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כִּי צַדִּיק ה' וּדְרָכָיו יְשָׁרִים וּנְכוֹנִים מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים צב, טז): "לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר ה' צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ", וּכְתִיב (דְּבָרִים לב, ד): "אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל" וְכוּ', בְּוַדַּאי לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם עַיִן רָעָה בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ כְּלָל, כִּי מִי יָבוֹא אַחַר הַמֶּלֶךְ - מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ אֱמֶת וְיָשָׁר, וְהִשְׁפִּיעַ לָזֶה אֵלּוּ הַכֵּלִים וְהַבְּגָדִים וְהַחֲפָצִים וְכוּ', וּמַה לּוֹ לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁהַכֹּל עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָתוֹ וּמִשְׁפָּטוֹ הָאֱמֶת.
וְעִקַּר הָעַיִן רָעָה מַה שֶּׁנִּמְצָא שֶׁעֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ נִמְשָׁךְ רַק מִקֻּשְׁיוֹת כַּנַּ"ל, שֶׁקָּשֶׁה לוֹ מַדּוּעַ יִהְיֶה לַחֲבֵרוֹ כָּל הָעֲשִׁירוּת וְהַגְּדֻלָּה הַזֹּאת, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מִקֻּשְׁיוֹת שֶׁל 'צַדִּיק וְטוֹב לוֹ צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ רָשָׁע וְרַע לוֹ', שֶׁבְּאֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת אָסוּר לִכְנֹס וְלַחְקֹר כְּלָל, כִּי הֵם בְּחִינַת דַּרְכֵי ה' הַנֶּעְלָמִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, כַּמּוּבָא, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן נו):