ב

כִּי כָּל דָּבָר יֵשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ בַּתּוֹרָה, וְעִנְיַן עַרְבוּת שָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת כְּלַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שְׁבוּעוֹת לט.), כִּי עִקַּר הָעַרְבוּת צְרִיכִין בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֲשַׁשׁ שִׁנּוּי וּכְפִירָה וְכוּ', וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה צְרִיכִין רַק בְּזֶה הָעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה דַּיְקָא, וְזֶה הָעוֹלָם יֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא הַרְבֵּה, כִּי זֶה הָעוֹלָם הוּא בִּבְחִינַת רַגְלִין, בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה סו, א): "וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי" וּבָרַגְלִין עִקַּר אֲחִיזָתָם, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים מט, ו): "עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי", כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (בְּסִימָן נד), וְעַל־כֵּן הָאָדָם בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה, עַל־כֵּן צָרִיךְ עַרְבוּת גָּדוֹל שֶׁיִּזְכֶּה לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה, וְעַל־כֵּן לֹא נָתַן הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ אֶת הַתּוֹרָה כִּי אִם כְּשֶׁיִּהְיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִין זֶה בָּזֶה. וְעַל־כֵּן הָעַרְבוּת בִּבְחִינַת רַגְלִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (סֻכָּה נג.): 'רַגְלוֹהִי דְּבַר אִינָשׁ אִנּוּן עַרְבִין לֵיהּ' (רַגְלֵי הָאָדָם הֵם עַרֵבוֹת לוֹ). כִּי עִקַּר הָעַרְבוּת הוּא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֲשַׁשׁ שֶׁיְּשַׁנֶּה וְיִכְפֹּר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רַגְלִין, שֶׁשָּׁם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (יְבָמוֹת קט.): 'הַרְחֵק מִן הָעֶרְבוֹנוֹת'. כִּי בְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק מִן הָעַרְבוּת שֶׁל עִסְקֵי חֹל, מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הָעַרְבוּת הוּא בִּבְחִינַת רַגְלִין בְּמָקוֹם שֶׁשָּׁכִיחַ שְׁקָרִים וְהַכְחָשׁוֹת וּכְפִירוֹת וְכַנַּ"ל: