נד

כִּי צְרִיכִין לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת הַזִּכָּרוֹן, שֶׁלֹּא יִפֹּל לְשִׁכְחָה, בְּחִינַת מִיתַת הַלֵּב, וְעִקַּר הַזִּכָּרוֹן הוּא לִזְכֹּר תָּמִיד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּדַעְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאֵין עוֹלָם אֶלָּא אֶחָד, וְעַל־ יְדֵי מַה שֶּׁמְּדַבֵּק מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד ה’ אֱלֹקַי הַנַּ”ל. (כִּי ה’ אֱלֹקִים הוּא בְּחִינַת שֵׁם מָלֵא, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי, כַּמּוּבָא, וְכֵן מְבֹאָר בְּסָבָא מִשְׁפָּטִים דַּף צח עַל פָּסוּק זֶה: ה’ אֱלֹקַי – דָּא שֵׁרוּתָא דִּמְהֵמְנוּתָא, סְלִיקוּ דְּמַחֲשָׁבָה וְעָלְמָא דְּאָתֵי):

וּבְחִינָה זוֹ, לִזְכֹּר תָּמִיד בָּעוֹלָם הַבָּא, דְּהַיְנוּ לְאַדְבָּקָא מַחֲשַׁבְתֵּהּ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, הוּא בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת. בִּכְלָלִיּוּת – כָּךְ רָאוּי לִהְיוֹת מִנְהַג יִרְאֵי הַשֵּׁם: תֵּכֶף בַּבֹּקֶר בַּהֲקִיצוֹ, קֹדֶם שֶׁיַּתְחִיל שׁוּם דָּבָר, יִזְכֹּר מִיָּד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, וְאַחַר־כָּךְ יַעֲשֶׂה זֹאת בִּפְרָטִיּוּת. כִּי כָל הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא הִתְלַבְּשׁוּת מַדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, הַיְנוּ בְּחִינַת רַגְלִין שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת (ישעיה סו): וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי. אַף שֶׁגַּם מַדְרֵגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, יֵשׁ מֵהֶם גַּם־כֵּן הִתְגַּלּוּת בָּעוֹלָם הַזֶּה, אַךְ שֶׁאֵין הַהִתְגַּלּוּת מִתְלַבֵּשׁ בְּעֶצֶם בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי־אִם הֶאָרָה שֶׁמֵּאִיר בִּבְחִינַת רַגְלִין. אֲבָל בְּחִינַת רַגְלִין מִתְגַּלִּין בְּעֶצֶם בְּזֶה הָעוֹלָם.

וְכָל יוֹם יֵשׁ בּוֹ מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְצַמְצֵם אֱלֹקוּתוֹ מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית, עַד נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁל עוֹלָם הַגַּשְׁמִי שֶׁעוֹמֵד עָלָיו, וּמַזְמִין לוֹ לְכָל אָדָם מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה לְפִי הַיּוֹם וּלְפִי הָאָדָם וּלְפִי הַמָּקוֹם, וּמַלְבִּישׁ לוֹ בְּזֹאת הַמַּחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, שֶׁמַּזְמִין לוֹ רְמָזִים כְּדֵי לְקָרְבוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ. בְּכֵן צָרִיךְ לְהַעֲמִיק מַחֲשַׁבְתּוֹ בָּזֶה, וּלְהַגְדִּיל בִּינָתוֹ, וּלְהָבִין מַהוּ הָרְמִיזוֹת בִּפְרָטִיּוּת, שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּזֹאת הַמַּחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁל זֶה הַיּוֹם, שֶׁהִזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֵן מְלָאכָה אוֹ מַשָּׂא־וּמַתָּן, וְכָל מַה שֶּׁמַּזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם, צָרִיךְ לְהַעֲמִיק וּלְהַגְדִּיל מַחֲשַׁבְתּוֹ בָּזֶה, כְּדֵי לְהָבִין רְמִיזוֹתָיו שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:

אַךְ הַהַגְדָּלוֹת הַשֵּׂכֶל בָּזֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּמִדָּה, שֶׁלֹּא יֵצֵא מִגְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה, רַק לְפִי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי שֶׁלּוֹ כֵּן יַגְדִּיל הַמַּחֲשָׁבָה בָּזֶה, וְכֵן לֹא יִסְתַּכֵּל בָּזֶה לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ כִּי בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ (חגיגה יג). וְזֶה: גָּדַלְתָּ מְאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. הַיְנוּ, כְּשֶׁרוֹצֶה לִקַּח דָּבָר מִזֶּה הָעוֹלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ, שֶׁהֵם בְּחִינַת רַגְלִין הַמְלֻבָּשִׁין בְּזֶה הָעוֹלָם* יִהְיֶה בִּבְחִינַת גָּדַלְתָּ מְאֹד, הַיְנוּ שֶׁהַהַגְדָּלַת הַשֵּׂכֶל יִהְיֶה בְּמִדָּה וּבְצִמְצוּם. וְזֶה: מְאֹד, שֶׁהוּא סִטְרָא דִּשְׂמָאלָא, שֶׁמִּמֶּנּוּ הַצִּמְצוּם. [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסָבָא שָׁם: מְאֹד, דָּא הוּא סִטְרָא דִּשְׂמָאלָא]:

* כִּי הָרַגְלִין הֵם בְּחִינַת נֶצַח וָהוֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹד וְהָדָר, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסָבָא הַנַּ”ל: הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ, אִלֵּין תְּרֵי בַּדֵּי עֲרָבוֹת וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם, שֶׁהֵם בְּחִינַת נֶצַח וָהוֹד, בְּחִינַת רַגְלִין, כַּיָּדוּעַ:

וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ וּמֵבִין בָּזֶה, הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְהָבִין הָרְמָזִים שֶׁמְּרַמֵּז לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר, וְאִם־ כֵּן יִרְצֶה לַעֲסֹק רַק בָּזֶה, הַיְנוּ שֶׁיַּעֲסֹק רַק בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, מֵאַחַר שֶׁהוּא מֵבִין הָרְמָזִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז בָּהֶם. אַךְ בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כֵּן, כִּי צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הִסְתַּפְּקוּת, לְהִסְתַּפֵּק מִזֶּה הָעוֹלָם רַק בַּמֶּה שֶׁצָּרִיךְ לוֹ בְּהֶכְרֵחִיּוּת מִזֶּה הָעוֹלָם. וְזֶה מֵחֲמַת שְׁנֵי טְעָמִים: א’. מֵחֲמַת שֶׁזֹּאת הַקְּדֻשָּׁה, הַמְלֻבֶּשֶׁת בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם, הַזֶּה הוּא בְּחִינַת רַגְלִין, וְהִיא קְדֻשָּׁה נְמוּכָה, בִּבְחִינַת (תהלים מט): עֲוֹן עֲקֵבַי יְסֻבֵּנִי. שֶׁהַקְּלִפּוֹת מְסַבְּבִין אוֹתָהּ תָּמִיד, וְרוֹצִין לִינֹק מֵהֶם, עַל־ כֵּן הוּא מָקוֹם מְסֻכָּן. בְּכֵן צָרִיךְ לְהִסְתַּפֵּק רַק בְּהֶכְרֵחִיּוּת. וְעוֹד, מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה גְּבוֹהָ מִזּוֹ, שֶׁהוּא קְדֻשָּׁה גְּבוֹהָה מִמֶּנָּה, וְצָרִיךְ לַעֲבֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאוֹתָן הָעֲבוֹדוֹת וְהַקְּדֻשּׁוֹת הַגְּבוֹהוֹת מִזֶּה.

[הַיְנוּ, שֶׁאֲפִלּוּ הַצַּדִּיק וְהֶחָכָם, שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ גָּדוֹל, עַד שֶׁיָּכוֹל לְהָבִין אֶת הָרְמָזִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז לוֹ בְּכָל דָּבָר בְּכָל יוֹם, אֲפִלּוּ בְּעִסְקֵי חֹל, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, אֲפִלּוּ בְּעִסְקֵי חֹל, וְאִם־כֵּן יִרְצֶה, חַס וְשָׁלוֹם, לַעֲסֹק רַק בָּזֶה, דְּהַיְנוּ בְּעִסְקֵי חֹל, מֵאַחַר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ הָרְמָזִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם, וְיָכוֹל לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יָדָם. אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כֵּן, כִּי אָסוּר לְהַרְבּוֹת בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, אֲפִלּוּ לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ וּמֵבִין הָרְמָזִים הַנַּ”ל, מֵחֲמַת שְׁנֵי הַטְּעָמִים הַנַּ”ל: א’. מֵחֲמַת שֶׁזֹּאת הָעֲבוֹדָה בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא מָקוֹם מְסֻכָּן מְאֹד וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְהַב'. מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ קְדֻשָּׁה וַעֲבוֹדָה גְּבוֹהָה מִזֶּה, דְּהַיְנוּ קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ הָרְמָזִים הַנַּ"ל, הוּא צָרִיךְ הִסְתַּפְּקוּת, לְהִסְתַּפֵּק מִזֶּה הָעוֹלָם בְּהֶכְרֵחִיּוּת לְבַד כַּנַּ"ל.]

וְהַהִסְתַּפְּקוּת הוּא בְּחִינַת: עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה, הַיְנוּ בְּחִינַת אוֹר מָלֵא, כִּי הָרְשָׁעִים, שֶׁאֵין לָהֶם הַהִסְתַּפְּקוּת, בִּבְחִינַת (משלי יג): וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר. אֶצְלָם מְאֹרֹת חָסֵר, בִּבְחִינַת (שם ג): מְאֵרַת ה’ בְּבֵית רָשָׁע. אֲבָל בַּצַּדִּיקִים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הַהִסְתַּפְּקוּת, בִּבְחִינַת: צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ (שם יג). אֶצְלָם הוּא אוֹר מָלֵא, בִּבְחִינַת (בראשית א): וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב – אֵין טוֹב אֶלָּא צַדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ג): אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב (יומא לח:).

וַאֲפִלּוּ מִזֶּה הַהִסְתַּפְּקוּת גּוּפֵהּ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ מִמֶּנּוּ לִצְדָקָה, וְזֶה בְּחִינַת: נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה, כִּי אֲרוֹן הַבְּרִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָנִי, הִיא תַּחַת הַיְרִיעָה, וְהַיְרִיעָה מַשְׁפִּיעַ לַאֲרוֹן הַבְּרִית, וְזֶה בְּחִינַת צְדָקָה.

[פֵּרוּשׁ, כִּי עַל־יְדֵי צְדָקָה שֶׁמַּשְׁפִּיעַ הַנּוֹתֵן לְהַמְקַבֵּל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד צַדִּיק וּכְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל, שֶׁבְּחִינַת צַדִּיק מַשְׁפִּיעַ לִכְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשְׁפָּעַת הַיְרִיעָה לַאֲרוֹן הַבְּרִית, בְּחִינַת: נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה, כַּנַּ”ל]:

וַהֲמוֹן־עַם, שֶׁאֵין לָהֶם זֶה הַשֵּׂכֶל לְהַעֲמִיק בְּכָל זֶה, לְהָבִין הָרְמָזִים כַּנַּ”ל, נַעֲשֶׂה אֶצְלָם כָּל זֶה מִמֵּילָא, עַל־יְדֵי שֵׁנָה וְצִיצִית וּתְפִלִּין וְתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַשָּׂא־וּמַתָּן.

כִּי הַשֵּׁנָה הִיא בְּחִינַת לְאַדְבָּקָא מַחֲשַׁבְתָּא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי בִּכְלָלִיּוּת כַּנַּ”ל, בְּחִינַת ה’ אֱלֹקַי הַנַּ”ל, כִּי בִּשְׁעַת שֵׁנָה הַנְּשָׁמָה עוֹלָה לְעָלְמָא דְּאָתֵי.

וְצִיצִית וּתְפִלִּין הֵם בְּחִינַת גָּדַלְתָּ מְאֹד. כִּי תְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת הַגְדָּלַת הַשֵּׂכֶל הַנַּ”ל, (כִּי תְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת מֹחִין, כַּיָּדוּעַ, הַיְנוּ בְּחִינַת הַגְדָּלַת הַשֵּׂכֶל לְהָבִין כָּל הָרְמָזִים שֶׁמְּרַמֵּז לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם כַּנַּ”ל), וְצִיצִית הוּא בְּחִינַת הַצִּמְצוּם הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְאֹד הַנַּ”ל, כִּי תְּכֵלֶת כֻּרְסַיָּא דְּדִינָא (כ”ש בזוהר שלח לך דף קעה), שֶׁהוּא בְּחִינַת צִמְצוּם. וְעַל־כֵּן צִיצִית קוֹדֵם לִתְפִלִּין, בִּבְחִינַת (שיר־השירים ב): שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי. וְאַחַר־כָּךְ: וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי, [כִּי שְׂמֹאל הוּא בְּחִינַת דִּין, בְּחִינַת צִמְצוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת צִיצִית כַּנַּ”ל, וְיָמִין הוּא בְּחִינַת מֹחִין, בְּחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ”ל].

וְתוֹרָה הוּא בְּחִינַת הַהִסְתַּפְּקוּת הַנַּ”ל, כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת עֵץ הַחַיִּים, דְּמָזוֹן לְכֻלָּא בֵּהּ, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד דֵּי סִפּוּקוֹ מִמֶּנָּה. נִמְצָא, שֶׁהִיא בְּחִינַת הִסְתַּפְּקוּת. וְגַם בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ יֵשׁ בְּחִינַת הִסְתַּפְּקוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ”ב): לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר. וְעַל־כֵּן לִמּוּד הַתּוֹרָה הוּא בְּחִינַת הַהִסְתַּפְּקוּת הַנַּ”ל, וַאֲפִלּוּ הֶהָמוֹן שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לִלְמֹד, הֵם מְקַיְּמִין עֵסֶק הַתּוֹרָה בַּמֶּה שֶׁקּוֹרִין קְרִיאַת־שְׁמַע, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות צט:).

וּתְפִלָּה הוּא בְּחִינַת הוֹד וְהָדָר הַנַּ”ל, כִּי תְּפִלָּה הִיא חַיֵּי שָׁעָה (כשאחז”ל שבת י), הַיְנוּ בְּחִינַת: הָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי הַנַּ”ל, הַיְנוּ בְּחִינַת רַגְלֵי הַקְּדֻשָּׁה הַמְלֻבָּשִׁין בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ”ל.

וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הִיא בְּחִינַת: נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה הַנַּ”ל, הַיְנוּ בְּחִינַת יִחוּד צַדִּיק וּכְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל הַנַּ”ל, כִּי צַדִּיק וּכְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת מַשָּׂא־וּמַתָּן. הַצַּדִּיק נִקְרָא מַשָּׂא, כִּי הוּא נוֹשֵׂא אֶת הָעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאוֹמֵן אֶת הַיּוֹנֵק (במדבר יא), וְהוּא נוֹשֵׂא כָּל הַבְּרָכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י): וּבְרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים כד): יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה’. וְהוּא נוֹשֵׂא הַטִּפָּה זַרְעִיִּית שֶׁל כָּל הַנְּשָׁמוֹת, בִּבְחִינַת (שם קכו): נוֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע, וּמַשְׁפִּיעַ לִכְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל, וְהִיא נוֹתֶנֶת לְכָל הָעוֹלָם. וְעַל־שֵׁם זֶה נִקְרֵאת כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל מַתָּן, עַל־שֵׁם (משלי לא): וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ. וְיִחוּד שֶׁל צַדִּיק וּכְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי מַשָּׂא־וּמַתָּן.

כִּי כָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בּוֹ נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ בִּשְׁעַת שְׁבִירָה, וּשְׁבִירָה הוּא בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת שֶׁנִּשְׁבְּרוּ וְנָפְלוּ לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִזֶּה הָעוֹלָם. וְכָל דָּבָר יֵשׁ לוֹ שָׁעָה, וְצָרִיךְ לָבוֹא בְּשָׁעָה זוֹ לְאָדָם זֶה, שֶׁהוּא מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד עִם אוֹתָן הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּזֶה הַדָּבָר, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ זֶה הַדָּבָר לְאָדָם זֶה, וְהוּא מְקַבֵּל חִיּוּת מִזֶּה הַדָּבָר, הַיְנוּ מֵהָאוֹתִיּוֹת הַנִּשְׁבָּרִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם, עַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָלִין הָאוֹתִיּוֹת הַנִּשְׁבָּרִים בְּזֶה הָאָדָם, בַּחִיּוּת שֶׁלּוֹ, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם קוֹמָה שְׁלֵמָה, וּמִתְפַּשֵּׁט בַּחִיּוּת שֶׁל כָּל הַגּוּף, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלָמִין הָאוֹתִיּוֹת, וְיֵשׁ לָהֶם שְׁלֵמוּת. וְצָרִיךְ לִשְׁהוֹת הַדָּבָר אֵצֶל זֶה הָאָדָם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, עַד שֶׁנִּפְסָקִין הָאוֹתִיּוֹת וְהַנִּיצוֹצוֹת הַשַּׁיָּכִין לְשָׁרְשׁוֹ, וְאַחַר־כָּךְ יוֹצֵא מֵרְשׁוּתוֹ לְאָדָם אַחֵר, שֶׁהִגִּיעַ הָעֵת שֶׁיִּהְיֶה עֲלִיָּה לְהָאוֹתִיּוֹת הַנִּשְׁאָרִים, שֶׁהֵם מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד עִם הָאָדָם הָאַחֵר, וְעַל־כֵּן יוֹצֵא לִרְשׁוּתוֹ. וְלִפְעָמִים חוֹזֵר הַדָּבָר וּבָא לְאוֹתוֹ הָאָדָם שֶׁהָיָה שֶׁלּוֹ מִתְּחִלָּה, כִּי מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ אָז חֶלְקֵי נֶפֶשׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה אֵלּוּ, לֹא הָיָה יָכוֹל אָז לְהַשְׁלִים הָאוֹתִיּוֹת אֵלּוּ, עַד עַתָּה שֶׁהִגִּיעוּ לוֹ אֵלּוּ חֶלְקֵי נֶפֶשׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה, שֶׁעַל־יָדָם יָכוֹל לְהַשְׁלִים אֵלּוּ הָאוֹתִיּוֹת הַנִּשְׁאָרִים, וּבֵין כָּךְ הֻכְרַח לִשְׁהוֹת אֵצֶל אַחֵר.

וּכְשֶׁמַּשְׁלִים הָאוֹתִיּוֹת אֵלּוּ, נִתּוֹסֵף לוֹ הֶאָרָה בַּנֶּפֶשׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה שֶׁלּוֹ, מֵחֲמַת הֶאָרוֹת אוֹתִיּוֹת אֵלּוּ, שֶׁהִגִּיעוּ אֵלָיו וְנִשְׁלְמוּ אֶצְלוֹ, וְעַל־יְדֵי הֶאָרָה זוֹ מֵאִיר בְּשֹׁרֶשׁ נֶפֶשׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא בְּצַדִּיק וּכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם שָׁרְשֵׁי כָּל הַנְּשָׁמוֹת כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי הַהִתְנוֹצְצוּת הַזֹּאת נִתְיַחֵד צַדִּיק וּכְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל, הַנִּקְרָאִים מַשָּׂא־וּמַתָּן כַּנַּ”ל. וְעַל־שֵׁם זֶה נִקְרָא מִקָּח וּמִמְכָּר, וְכָל הַדְּבָרִים וְכָל הַלִּמּוּד – מַשָּׂא וּמַתָּן, כִּי עַל־ יָדָם נִתְיַחֵד צַדִּיק וּכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל, הַנִּקְרָאִים מַשָּׂא־וּמַתָּן כַּנַּ”ל:

וּכְדֵי לִשְׁמֹר הַזִּכָּרוֹן הַנַּ”ל צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִפֹּל לִבְחִינַת רַע עַיִן, לִבְחִינַת מִיתַת הַלֵּב. כִּי עִקַּר הַזִּכָּרוֹן תּוֹלֶה בָּעַיִן, בִּבְחִינַת (שמות יג): וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ. כִּי הַשִּׁכְחָה בָּא עַל־יְדֵי רַע עַיִן, עַל־יְדֵי מִיתַת הַלֵּב, בִּבְחִינַת (תהלים לא): נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב. כִּי רַע עַיִן וּמִיתַת הַלֵּב הֵם בְּחִינָה אַחַת, כִּי שׁוּרְיָנָא דְּעֵינָא בְּלִבָּא תַּלְיָא (כשרז”ל ע”ז כח:). וְעַל־כֵּן נָבָל, שֶׁהָיָה רַע עַיִן, נֶאֱמַר בּוֹ (שמואל–א כה): וַיָּמָת לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ. וּמִיתַת הַלֵּב הִיא בְּחִינַת שִׁבְרֵי לוּחוֹת. לֵב הוּא בְּחִינַת לוּחוֹת, בִּבְחִינַת (משלי ג): כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ. וְשִׁכְחָה הִיא עַל־יְדֵי שִׁבְרֵי לוּחוֹת, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין נד): אִלְמָלֵא לֹא נִשְׁתַּבְּרוּ לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, לֹא הָיְתָה שִׁכְחָה בָּעוֹלָם. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַשִּׁכְחָה הִיא עַל־יְדֵי רַע עַיִן, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִיתַת הַלֵּב, שֶׁהִיא בְּחִינַת שִׁבְרֵי לוּחוֹת, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַשִּׁכְחָה כַּנַּ”ל.

וְאַבְשָׁלוֹם, שֶׁהָיָה עֵינוֹ רָעָה בְּמַלְכוּת אָבִיו, עַל־יְדֵי־זֶה נֶאֱמַר בּוֹ מִיתַת הַלֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל–ב יח): וַיִּקַּח שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן לֹא הִנִּיחַ בֵּן זָכָר (שם וע’ סוטה יא), כִּי פָּגַם בַּזִּכָּרוֹן, עַל־יְדֵי רַע עַיִן כַּנַּ”ל. וְדָוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בָּרַח אָז מִמַּלְכוּתוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם, וְקִלֵּל אוֹתוֹ שִׁמְעִי בֶּן גֵּרָא, וְאָמַר (שם טז): אוּלַי יִרְאֶה ה’ בְּעֵינִי. בְּעֵינִי דַּיְקָא, כִּי מִי שֶׁרוֹאֶה שֶׁנּוֹפֵל לְרַע עַיִן, אִם אֵינוֹ מַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁיּוּכַל לַעֲמֹד בָּזֶה לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ, צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִמֶּנּוּ. אֲבָל מִי שֶׁיָּכוֹל לְתַקֵּן, אֲזַי צָרִיךְ לְתַקֵּן. וְצָרִיךְ לִרְאוֹת מַהוּת בְּחִינַת הָרַע עַיִן, כְּדֵי לֵידַע הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁצָּרִיךְ לְתַקֵּן עַל־יָדוֹ, כִּי יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת רַע עַיִן, וּכְשֶׁנּוֹפֵל לְרַע עַיִן שֶׁל הִתְנַשְּׂאוּת, שֶׁעֵינוֹ צָרָה בְּהִתְנַשְּׂאוּת שֶׁל חֲבֵרוֹ, צָרִיךְ לְהַכְנִיעַ בְּהַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל הַהִתְנַשְּׂאוּת, הַיְנוּ בְּשֹׁרֶשׁ הַמַּלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, וְהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּלְכוּת, בִּבְחִינַת (שמואל–א ב): וְיִתֵּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ. וְהוּא בְּחִינַת טוֹב עַיִן, בִּבְחִינַת (שם טז): יְפֵה עֵינַיִם וְטֹב רֹאִי, הַנֶּאֱמָר בְּדָוִד, שֶׁהוּא מָשִׁיחַ:

(לְשׁוֹן הַגְּמָרָא נִדָּה כד):

תַּנְיָא אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי. פַּעַם אַחַת נִפְתְּחָה מְעָרָה מִתַּחְתַּי, וְעָמַדְתִּי בְּגַלְגַּל עֵינוֹ שֶׁל מֵת עַד חָטְמִי. כְּשֶׁחָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי, אָמְרוּ: עַיִן שֶׁל אַבְשָׁלוֹם הֲוָה:

וְזֶה שֶׁאָמַר אַבָּא שָׁאוּל: קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי. כִּי אַבָּא שָׁאוּל הִשְׁתַּדֵּל לְתַקֵּן תָּמִיד אֶת הָרַע עַיִן, הַנִּקְרָא מִיתָה, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל. פַּעַם אַחַת נִפְתְּחָה מְעָרָה מִתַּחְתַּי. מְעָרָה – הַיְנוּ בְּחִינַת דְּבֵקוּת, בְּחִינַת: כְּמַעַר אִישׁ וְלֹיוֹת (מלכים–א ז). מִתַּחְתַּי – הַיְנוּ בְּחִינַת אֱמֶת, בִּבְחִינַת (תהלים פה): אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח, כִּי טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ (משלי כב), וְהַבְּרָכוֹת הֵם בְּחִינַת אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה סה): הַמִּתְבָּרֵךְ בָּאָרֶץ יִתְבָּרֵךְ בֵּאלֹקֵי אָמֵן. וְזֶה שֶׁאָמַר אַבָּא שָׁאוּל, שֶׁעַל־יְדֵי הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ נִפְתְּחָה לוֹ דְּבֵקוּת. וְעָמַדְתִּי בְּגַלְגַּל עֵינוֹ שֶׁל מֵת עַד חָטְמִי – הַיְנוּ מֵחֲמַת הַדְּבֵקוּת הֶעֱמַדְתִּי עַצְמִי בְּסַכָּנָה לִכְנֹס בְּגַלְגַּל עֵינוֹ שֶׁל מֵת, הַיְנוּ בְּרַע עַיִן, עַד שֶׁהֻצְרַכְתִּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּבְחִינַת מָשִׁיחַ כְּדֵי לְהַכְנִיעַ אֶת הָרַע עַיִן. וְזֶה: עַד חָטְמִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת: רוּחַ אַפֵּנוּ מְשִׁיחַ ה’ (איכה ד).

וּכְשֶׁחָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי אָמְרוּ לִי: עֵינוֹ שֶׁל אַבְשָׁלוֹם הָיְתָה – הַיְנוּ שֶׁאַבְשָׁלוֹם נָפַל לִבְחִינַת הָרַע עַיִן הַזֶּה. וְזֶהוּ: כְּשֶׁחָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי, הַיְנוּ אַחַר הַתִּקּוּן, שֶׁחָזַרְתִּי בְּחִינַת מָשִׁיחַ לִמְקוֹמוֹ, לִבְחִינַת אֲחוֹרַי, כִּי שָׁם שֹׁרֶשׁ הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, בִּבְחִינַת (שה”ש ז): מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים, בְּרָהִיטֵי מֹחִין (תיקון ו דף כא). אָסוּר, הַיְנוּ בְּחִינַת קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֲחוֹרַי, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז): וְרָאִיתָ אֶת אֲחוֹרָי זֶה קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין. וְזֶה (שמואל–א כה): וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדוֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים, הַנֶּאֱמָר בְּדָוִד, הַיְנוּ קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין, כִּי תְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת חַיִּים, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות מד): כָּל הַמֵּנִיחַ תְּפִלִּין, זוֹכֶה לְחַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: ה’ עֲלֵיהֶם יִחְיוּ. וְעַל־כֵּן לֹא אָמְרוּ לוֹ שֶׁעֵינוֹ שֶׁל אַבְשָׁלוֹם הָיְתָה עַד שֶׁחָזַר לַאֲחוֹרָיו, כִּי אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ מִקֹּדֶם מִזֶּה, אֶפְשָׁר לֹא הָיָה מְסַכֵּן עַצְמוֹ כָּל־כָּךְ לִכָּנֵס בְּרַע עַיִן כָּזֶה, כִּי הוּא סַכָּנָה גְּדוֹלָה:

וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת הָעַיִן מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא טוֹב עַיִן, צָרִיךְ לִשְׁמֹר מִזֶּה, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים, כִּי אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְאִיָּה יָפָה יָכוֹל לִטְעוֹת, עַל־ יְדֵי שֶׁרוֹאֶה מֵרָחוֹק וְנִדְמֶה לוֹ לְהֶפֶךְ מִן הָאֱמֶת. עַל־כֵּן צָרִיךְ שְׁמִירָה יְתֵרָה לָזֶה.

וְהַכֹּחַ הַמְדַמֶּה בָּא עַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע, כִּי כֹּחַ הַמְדַמֶּה הוּא כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, כִּי גַּם בְּהֵמָה יֵשׁ לָהּ זֶה הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה. וְהַמּוֹצִיא דִּבָּה הוּא נוֹפֵל לְבַהֲמִיּוּת, וְעַל־כֵּן נִתְגַּבֵּר עָלָיו כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, כִּי מוֹצִיא דִּבָּה הוּא כְּסִיל (משלי י), וּכְשֶׁהַדַּעַת נִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ, נוֹפֵל מֵאַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנוֹפֵל לְאַהֲבַת הַבַּהֲמִיּוּת, בִּבְחִינַת (הושע ד): כִּי אַתָּה הַדַּעַת מָאַסְתָּ, וָאֶמְאָסְךָ מִכַּהֵן לִי. כַּהֵן, הַיְנוּ בְּחִינַת (ישעיה מא): אַבְרָהָם אוֹהֲבִי, בְּחִינַת (תהלים קי): אַתָּה כֹהֵן, בְּחִינַת: וְקָמַץ הַכֹּהֵן (ויקרא ה). וְאָז מִתְגַּבֵּר עָלָיו כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, בִּבְחִינַת (שם בהושע): נִדְמוּ עַמִּי מִבְּלִי הַדָּעַת. נִדְמוּ, הַיְנוּ כֹּחַ הַמְדַמֶּה:

וְזֶה הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה הוּא מְבַקֵּשׁ תָּמִיד כְּלִי לִשְׁכֹּן שָׁם, וְעַל־כֵּן הוּא מַחֲזִיר תָּמִיד לִשְׁרוֹת עַל פִּי שׁוֹנֵה הֲלָכוֹת. וְעַל־כֵּן, אִם הֵם מְחַדְּשִׁים דָּבָר בַּתּוֹרָה, הוּא חִדּוּשׁ נָאֶה וּמִתְקַבֵּל (בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: גְלַייךְ), כִּי הוּא בָּא מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא מְדַמֶּה מִלְּתָא לְמִלְּתָא, אַךְ שֶׁהָרַע שֶׁבּוֹ הוּא יוֹתֵר מֵהַטּוֹב. וְאֵלּוּ הַחִדּוּשִׁים מַזִּיקִים לְפַרְנָסָה, כִּי עַל־יְדֵי חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה נִבְרָאִים שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נא): וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה – אַל תִּקְרֵי עַמִּי, אֶלָּא עִמִּי. מָה אֲנָא עֲבַדִי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא בְּמִלּוּלִי וְכוּ’ (כ”ש בזוהר בהקדמה דף ה). וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת לָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כח): יִפְתַּח ה’ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם וְכוּ’. אַךְ כְּשֶׁהַחִדּוּשִׁים הֵם עַל־יְדֵי כֹּחַ הַמְדַמֶּה, אֲזַי נִבְרָאִין רְקִיעִין דְּשָׁוְא (בזוהר שם), וְעַל־יָדָם בָּא רָעָב לָעוֹלָם. וְאַף שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם גַּם־כֵּן טוֹב, שֶׁהֵם דִּבְרֵי־ תוֹרָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שׂבַע, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהָרַע יוֹתֵר מֵהַטּוֹב, עַל־כֵּן הָרַע גּוֹבֵר וְהַטּוֹב נִתְבַּטֵּל, בִּבְחִינַת: וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה (בראשית מא), שֶׁמִּתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב עַל בְּחִינַת שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הָרַע עַל הַטּוֹב, עַד שֶׁאֵין נִכָּר הַטּוֹב מִפְּנֵי הָרַע, בִּבְחִינַת: וְלֹא נוֹדַע וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

וּמַה שֶׁמְּחַזֵּר הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה לִשְׁרוֹת עַל פִּי שׁוֹנֵה הֲלָכוֹת, הוּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִבְרָא בְּעֶרֶב־שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְקִדֵּשׁ עָלָיו הַיּוֹם, וְלֹא נִבְרָא לוֹ גּוּף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (בראשית דף מז ומח, ובפ’ תרומה דף קנה:) עַל פָּסוּק: אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקִים לַעֲשׂוֹת, שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, שֶׁהַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה נִבְרְאוּ בְּעֶרֶב־שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וּבְתוֹךְ כָּךְ קִדֵּשׁ עָלָיו הַיּוֹם, וְנִשְׁאֲרוּ רוּחַ בְּלֹא גּוּף וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְעַל־ כֵּן זֶה הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת, שֶׁהוּא רוּחַ בְּלֹא גּוּף, הוּא מְבַקֵּשׁ לְעַצְמוֹ גּוּף לִשְׁרוֹת בּוֹ, וְהוֹלֵךְ אֵצֶל הַשּׁוֹנֵי הֲלָכוֹת, כִּי הֵם בּוֹרְאִים הַכֹּל בְּדִבְרֵי תוֹרָתָם, עַל־כֵּן הוּא הוֹלֵךְ וְשׁוֹרֶה אֶצְלָם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִבְרָא לוֹ גּוּף לְהִתְלַבֵּשׁ בּוֹ עַל־יָדָם.

וְזֶה שֶׁכָּתוּב (שם בפרשה הנ”ל): וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם, הַיְנוּ מַה שֶּׁהַחֲלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ לִשְׁרוֹת עַל הַשּׁוֹנֵה הֲלָכוֹת, כִּי נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשׂוֹתוֹ. זֶה בְּחִינַת: אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקִים לַעֲשׂוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהָיָה נָכוֹן הַכֹּל עֶרֶב־שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְקִדֵּשׁ הַיּוֹם, וּמִהֵר אֱלֹקִים לַעֲשׂוֹתוֹ בְּלֹא גּוּף, וּמֵחֲמַת זֶה הוּא מַחֲזִיר תָּמִיד לִשְׁרוֹת עַל הַשּׁוֹנֵה הֲלָכוֹת כַּנַּ"ל.

וְזֶה: חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא (שם), הַיְנוּ חֲלוֹם פַּרְעֹה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, כֹּחַ בָּטֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ה): תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם, הוּא בָּא מֵאֶחָד, הַיְנוּ מֵאַהֲבָה, (כִּי אֶחָד הוּא בְּחִינַת אַהֲבָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר), הַיְנוּ מֵאַהֲבָה נְפוּלָה כַּנַּ”ל, בְּחִינַת: נִדְמוּ עַמִּי מִבְּלִי הַדָּעַת, כִּי אַתָּה הַדַּעַת מָאַסְתָּ וְכוּ’, כַּנַּ”ל.

נִמְצָא, עַל־יְדֵי הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, שֶׁבָּא עַל־ יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁהוּא בְּחִינַת: מוֹצִיא דִבָּה הוּא כְּסִיל, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַדַּעַת, עַל־ יְדֵי־זֶה נוֹפֵל מֵאַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לָאַהֲבוֹת הַבַּהֲמִיּוֹת, וְאָז מִתְגַּבֵּר עָלָיו כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, וְעַל־יְדֵי הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה נִפְגָּם הַזִּכָּרוֹן וְנוֹפֵל לְשִׁכְחָה: וְעַתָּה בּוֹא וּרְאֵה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים עַתָּה קֶשֶׁר כָּל הַמִּקְרָא הַזֶּה: נִדְמוּ עַמִּי וְכוּ’ הַנַּ”ל. וְזֶהוּ: נִדְמוּ עַמִּי מִבְּלִי הַדָּעַת – שֶׁעַל־ יְדֵי פְּגַם הַדַּעַת מִתְגַּבֵּר כֹּחַ הַמְדַמֶּה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: כִּי אַתָּה הַדַּעַת מָאַסְתָּ וָאֶמְאָסְךָ מִכַּהֵן לִי, כִּי עַל־ יְדֵי פְּגַם הַדַּעַת נוֹפֵל מֵאַהֲבוֹת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּהֵן כַּנַּ”ל, וְאָז מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה, בְּחִינַת: נִדְמוּ עַמִּי וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ שֶׁסִּיֵּם שָׁם בְּפָסוּק זֶה: וַתִּשְׁכַּח תּוֹרַת אֱלֹקֶיךָ, וַתִּשְׁכַּח וַדַּאי, כִּי עַל־יְדֵי פְּגַם הַדַּעַת, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה מִתְגַּבֵּר הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה, עַל־ יְדֵי־זֶה נִפְגָּם הַזִּכָּרוֹן וּבָא לְשִׁכְחָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: אֶשְׁכַּח בָּנֶיךָ גַּם אָנִי – כִּי עַל־יְדֵי שֶׁפּוֹגֵם בַּזִּכָּרוֹן וְנוֹפֵל לְשִׁכְחָה, עַל־יְדֵי־זֶה אֵין לוֹ בֵּן זָכָר, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא לְעֵיל לְעִנְיַן אַבְשָׁלוֹם, שֶׁלֹּא זָכָה לְבֵן זָכָר מֵחֲמַת זֶה שֶׁפָּגַם בַּזִּכָּרוֹן כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ: אֶשְׁכַּח בָּנֶיךָ גַּם אָנִי כַּנַּ"ל:

וְעַל־כֵּן גָּזַר פַּרְעֹה עַל הַזְּכָרִים דַּיְקָא, כִּי פַּרְעֹה הוּא בְּחִינַת הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא כֹּחַ בָּטֵל כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא מִתְגַּבֵּר עַל הַזִּכָּרוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּן זָכָר כַּנַּ”ל. כִּי כֹּחַ הַמְדַמֶּה, כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא פּוֹגֵם וּמְבַטֵּל, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת הַזִּכָּרוֹן כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ (שמות א): וַיְצַו פַּרְעֹה וְכוּ’ כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ – הַיְאוֹרָה דַּיְקָא, כִּי יְאוֹר מִצְרַיִם זֶה פִּישׁוֹן (כמובא בפירש”י פ’ בראשית), הַיְנוּ בְּחִינַת פִּי שׁוֹנֵה הֲלָכוֹת (זוהר בראשית כו: ובתיקון נה), שֶׁשָּׁם שׁוֹרֶה הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל, הַיְנוּ שֶׁרָצָה לִפְגֹּם הַזִּכָּרוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּן זָכָר, עַל־יְדֵי הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה הַשּׁוֹרֶה עַל פִּי שׁוֹנֵה הֲלָכוֹת כַּנַּ”ל:

וּלְהַכְנִיעַ הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת יָד, בְּחִינַת (הושע יב): בְּיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה. וְיָד הַיְנוּ בְּחִינַת שִׂמְחָה, בְּחִינַת (דברים יב): וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם. וְזֶה בְּחִינַת כְּלֵי זֶמֶר שֶׁמְּנַגְּנִין בַּיָּד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שׁוֹרָה הַנְּבוּאָה עַל הַנְּבִיאִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים–ב ג): קְחוּ לִי מְנַגֵּן וְכוּ’, כִּי הַכְּלִי הוּא הִתְאַסְּפוּת הָרוּחַ, וְהוּא מְעֹרָב טוֹב וָרָע, כִּי יֵשׁ עַצְבוּת רוּחַ, רוּחַ נְכֵאָה, רוּחַ רָעָה, כַּנֶּאֱמָר בְּשָׁאוּל (שמואל–א טז): וּבִעֲתַתּוּ רוּחַ רָעָה. וְיֵשׁ רוּחַ טוֹבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קמג): רוּחֲךָ טוֹבָה תַּנְחֵנִי בְּאֶרֶץ מִישׁוֹר. וְהוּא בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה, רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ. אַךְ כְּשֶׁהוּא מְעֹרָב טוֹב וָרָע, אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל נְבוּאוֹת אֱמֶת, וְעַל־כֵּן כָּתוּב בְּשָׁאוּל (שמואל–א יט): וַיִּתְנַבֵּא וְכוּ’ וַיִּפֹּל עָרֹם. וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: לְשׁוֹן מְשֻׁגָּע. כִּי הָיָה מְעֹרָב בְּרוּחַ־ שְׁטוּת, עַצְבוּת־רוּחַ. וְזֶה שֶׁמְּנַגֵּן בַּיָּד עַל הַכְּלִי, הוּא מְקַבֵּץ וּמְלַקֵּט בַּיָּד אֶת הָרוּחַ טוֹבָה, רוּחַ נְבוּאָה, מִתּוֹךְ עַצְבוּת רוּחַ. וְצָרִיךְ לִהְיוֹת יוֹדֵעַ נַגֵּן, שֶׁיֵּדַע לְקַבֵּץ וְלִלְקֹט וְלִמְצֹא חֶלְקֵי הָרוּחַ אַחַת לְאֶחָת, כְּדֵי לִבְנוֹת הַנִּגּוּן, הַיְנוּ הַשִּׂמְחָה, הַיְנוּ לִבְנוֹת הָרוּחַ טוֹבָה, רוּחַ נְבוּאָה, שֶׁהוּא הֶפֶךְ עַצְבוּת רוּחַ, כִּי צָרִיךְ לַעֲלוֹת וְלֵירֵד בְּיָדוֹ עַל הַכְּלִי שֶׁמְּנַגֵּן, כְּדֵי לְכַוֵּן לִבְנוֹת הַשִּׂמְחָה בִּשְׁלֵמוּת.

וּכְשֶׁהַנָּבִיא שׁוֹמֵעַ זֶה הַנִּגּוּן מֵהַיּוֹדֵעַ נַגֵּן, אֲזַי מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ רוּחַ נְבוּאָה, שֶׁקִּבֵּץ זֶה בְּיָדוֹ מִתּוֹךְ הָעַצְבוּת רוּחַ. וְזֶה: וְנִגֵּן בְּיָדוֹ וְטוֹב לָךְ (שם) – וְטוֹב לָךְ דַּיְקָא, שֶׁמְּלַקֵּט וּמְצָרֵף הַטּוֹב מִתּוֹךְ הָרָע. וְעִקַּר הִתְקַבְּצוּת וּבִנְיַן הָרוּחַ נְבוּאָה הוּא עַל־ יְדֵי הַיָּד, כִּי שָׁם פִּקְדוֹנוֹת הָרוּחוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לא): בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב יב): אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ. וְזֶה (שם במלכים): וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן, וַתְּהִי עָלָיו יַד ה’:

נִמְצָא, עַל־יְדֵי שֶׁמְּנַגֵּן בַּיָּד עַל הַכְּלִי־זֶמֶר, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הָרוּחַ טוֹבָה מִן הָרוּחַ רָעָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה כַּנַּ”ל. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַכְנָעַת הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ רָעָה, רוּחַ שְׁטוּת, שֶׁרוֹצֶה לִפְגֹּם וּלְבַלְבֵּל אֶת בְּחִינַת הָרוּחַ טוֹבָה, רוּחַ נְבוּאָה, וְהוּא נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, הַבָּאָה עַל־ יְדֵי הַמְנַגֵּן בַּיָּד כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַמְדַמֶּה הוּא עַל־ יְדֵי עַצְבוּת, כִּי הַמְדַמֶּה הוּא בְּחִינַת עַצְבוּת רוּחַ, רוּחַ נְכֵאָה, רוּחַ רָעָה, שֶׁהוּא מְבַלְבֵּל אֶת הָרוּחַ טוֹבָה, רוּחַ נְבוּאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן הַנַּ”ל, בְּחִינַת לְאַדְבָּקָא מַחֲשַׁבְתָּא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי הַנַּ”ל, וְעַל־כֵּן אֵין יְכוֹלִין לְקַבֵּל רוּחַ נְבוּאָה, רוּחַ־ הַקֹּדֶשׁ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְנַגֵּן בַּיָּד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְהָיָה כְנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד ה’. בְּחִינַת: וְנִגֵּן בְּיָדוֹ וְטוֹב לָךְ וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְזֶה הַמְנַגֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה יוֹדֵעַ נַגֵּן כַּנַּ”ל. גַּם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַכְּלִי בִּשְׁלֵמוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּצֵא כָּל הָרוּחַ הַמְעֹרָב טוֹב וָרָע בְּבַת אַחַת, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה יוֹדֵעַ נַגֵּן, וְגַם שֶׁיִּהְיֶה הַכְּלִי שֶׁמְּנַגְּנִין עָלָיו שָׁלֵם, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְבָרֵר וּלְכַוֵּן הַנִּגּוּן בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבָרֵר הָרוּחַ טוֹבָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה, בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה, מִן הָעַצְבוּת רוּחַ, שֶׁהוּא רוּחַ רָעָה כַּנַּ”ל. כִּי כְּשֶׁאֵין הַכְּלִי שָׁלֵם, אוֹ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ נַגֵּן, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לַעֲלוֹת וְלֵירֵד בְּיָדוֹ לְבָרֵר הָרוּחַ טוֹבָה מִן הָרוּחַ רָעָה, עָלָיו נֶאֱמַר (משלי כט): כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְּסִיל, דְּהַיְנוּ שֶׁמּוֹצִיא כָּל הָרוּחַ בְּבַת אַחַת, וַאֲזַי בְּוַדַּאי אֵין נִבְנֶה הַנִּגּוּן. כִּי עִקַּר נְעִימַת הַנִּגּוּן נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָרוּחַ, (שֶׁהוּא הָאֲוִיר, שֶׁמִּשָּׁם הַקּוֹל, כַּיָּדוּעַ לְחַכְמֵי הַנְּגִינָה), הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בְּחִינַת הַנִּגּוּן הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָרוּחַ טוֹבָה מִן הָרוּחַ רָעָה, וּכְשֶׁיּוֹצֵא כָּל הָרוּחַ בְּבַת אַחַת, יוֹצֵא כְּמוֹ שֶׁהוּא מְעֹרָב טוֹב וָרָע, וַאֲזַי אֵין נִבְנֶה הַנִּגּוּן וְהַשִּׂמְחָה, וְאֵין נִכְנָע הַמְדַמֶּה.

וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קמו): תֵּצֵא רוּחוֹ יָשׁוּב לְאַדְמָתוֹ. לְאַדְמָתוֹ, הַיְנוּ בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. הַיְנוּ, כְּשֶׁיּוֹצֵא כָּל הָרוּחַ, אֲזַי חוֹזֵר וְשָׁב אֶל הַמְדַמֶּה, כִּי לֹא נִכְנָע הַמְדַמֶּה, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְלַקֵּט וּלְבָרֵר הָרוּחַ טוֹבָה, וְיוֹצֵא כָּל הָרוּחַ הַמְעֹרָב טוֹב וָרָע. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת יָד הַנַּ”ל, הַמְלַקֵּט וּמְבָרֵר בְּחִינַת הָרוּחַ טוֹבָה מִן הָרוּחַ רָעָה, אֲזַי מַכְנִיעַ הַמְדַמֶּה, בִּבְחִינַת: וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת הַנְּבוּאָה הוּא מִבְּחִינַת הַיָּד הַנַּ”ל, שֶׁמְּבָרֵר הָרוּחַ טוֹבָה מִן הָרוּחַ רָעָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ רָעָה הַמְעֹרָב בְּרוּחַ טוֹבָה כַּנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁכָּתוּב (משלי ל): מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד, מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו, מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה, מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ. מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד – זֶה בְּחִינַת הַמְנַגֵּן, כִּי זֶה הַמְנַגֵּן הוּא עוֹלֶה וְיוֹרֵד בַּנְּגִינָה, כִּי צָרִיךְ לַעֲלוֹת וְלֵירֵד בְּמִדַּת הַנִּימִין כְּפִי מִשְׁקַל הַשִּׁיר כְּדֵי לְקַבֵּץ הָרוּחַ. וְזֶה: מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו – בְּחָפְנָיו מַמָּשׁ, שֶׁהֵם הַיָּדַיִם, כִּי שָׁם שֹׁרֶשׁ הָרוּחַ כַּנַּ"ל, שֶׁעִקַּר בְּחִינַת הָרוּחַ הוּא בַּיָּדַיִם, שֶׁשָּׁם פִּקְדוֹנוֹת הָרוּחוֹת כַּנַּ"ל.

וְזֶה: מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה – מַיִם בְּחִינַת לֵב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ב): שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ. הַיְנוּ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁמְּלַקֵּט הָרוּחַ, הוּא צוֹרֵר מַיִם בַּשִּׂמְלָה, שֶׁשּׁוֹמֵר הַלֵּב שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט עָלָיו הַמְדַמֶּה.

וְזֶה: מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ – שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵקִים בְּחִינַת רַגְלִין הַמְלֻבָּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם. אַפְסֵי, בְּחִינַת רַגְלִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל מז): וַיַּעֲבִרֵנִי מֵי אָפְסָיִם. כִּי עַל־יְדֵי נִגּוּן בַּיָּד הַנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָע הַמְדַמֶּה, וַאֲזַי זוֹכֶה לַזִּכָּרוֹן הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ לְהָבִין כָּל הָרְמָזִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת חִיּוּת אֱלֹקוּת, בְּחִינַת רַגְלֵי הַקְּדֻשָּׁה, הַמְלֻבָּשִׁים בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ – שֶׁמַּעֲלֶה וּמֵקִים בְּחִינַת רַגְלֵי הַקְּדֻשָּׁה הַמְלֻבָּשִׁין בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ”ל:

וְזֶהוּ: וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים. שְׁנָתַיִם יָמִים הוּא בְּחִינַת מוֹצִיאֵי דִבָּה, הַנֶּאֱמָר בָּהֶם (במדבר יד): יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה. שֶׁעַל־יָדָם נִתְקַלְקֵל וְנִפְגָּם בְּחִינַת אַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת: וְקָמַץ הַכֹּהֵן כַּנַּ”ל. וְזֶה: מִקֵּץ – שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם הַ”קָּמַץ”. וּפַרְעֹה חֹלֵם – הַיְנוּ הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל. וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר – הַיְאֹר זֶה פִּישׁוֹן, הַיְנוּ בְּחִינַת פִּי שׁוֹנֵה הֲלָכוֹת, שֶׁמִּתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל. וְהִנֵּה מִן הַיְאוֹר וְכוּ’ – הַיְנוּ שֶׁעַל־יָדָם בָּא שֶׁבַע שְׁנֵי שָׂבָע וְשֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב, הַיְנוּ טוֹב וָרָע כַּנַּ”ל. וְהָרַע מִתְרַבֶּה וְגוֹבֵר עַל הַטּוֹב, בִּבְחִינַת: וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה. וְתִקּוּנוֹ הוּא יוֹסֵף, בִּבְחִינַת (בראשית ל): אָסַף אֱלֹקִים אֶת חֶרְפָּתִי. שֶׁהוּא מַמְתִּיק אֶת הָרַע, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרָעָב, בִּבְחִינַת (יחזקאל לו): אֲשֶׁר לֹא תִקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב בַּגּוֹיִם. וְהוּא בְּחִינַת: אָסַף רוּחַ וְכוּ’, בְּחִינַת (בראשית מא): אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹקִים בּוֹ. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שם מו): וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ – שֶׁעַל־יְדֵי הַיָּד נִשְׁמָר הָעַיִן מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל. עַיֵּן בְּסָבָא (משפטים דף צח.), מַה שֶּׁדָּרַשׁ עַל פָּסוּק: ה’ אֱלֹקַי גָּדַלְתָּ מְאֹד וְכוּ’:

וְזֶה בְּחִינַת: אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי (תהלים עז). בַּלַּיְלָה, שֶׁאָז הוּא פִּקְדוֹנוֹת הָרוּחוֹת, בְּחִינַת: בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי הַנַּ”ל, אֲזַי הַזְּמַן לְקַבֵּץ הָרוּחַ טוֹבָה מִתּוֹךְ הָרוּחַ רָעָה, הַיְנוּ שֶׁאָז עִקַּר הַזְּמַן שֶׁל הַהִתְבּוֹדְדוּת, לְהִתְבּוֹדֵד בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לָשׂוּחַ עִם לְבָבוֹ וּלְחַפֵּשׂ הָרוּחַ טוֹבָה, דְּהַיְנוּ הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן, לְבָרְרָם מִתּוֹךְ הָרוּחַ רָעָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת נִגּוּן הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַזִּכָּרוֹן כַּנַּ”ל, דְּהַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לִזְכֹּר תַּכְלִיתוֹ הָאַחֲרוֹן לָעוֹלָם הַבָּא, וְלַחְשֹׁב תָּמִיד עַל סוֹפוֹ וּלְאַדְבְּקָא מַחֲשַׁבְתֵּהּ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי תָּמִיד, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה, עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה, וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי. אִם תְּדַקְדֵּק בַּמִּקְרָא הַזֶּה, תִּמְצָא, שֶׁבְּכָל הַמִּלּוֹת הָאֵלֶּה, בְּכֻלָּם מְבֹאָר כָּל עִנְיָן הַנַּ”ל. אֶזְכְּרָה, זֶה בְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן הַנַּ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִזְכֹּר תָּמִיד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. וְזֶה בְּחִינַת: נְגִינָתִי, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת הַנִּגּוּן הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַטּוֹב מִן הָרָע כַּנַּ"ל. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת נִגּוּן וְשִׂמְחָה יְכוֹלִין לִזְכֹּר עַצְמוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא, כִּי שְׁמִירַת הַזִּכָּרוֹן הוּא עַל־יְדֵי נִגּוּן בַּיָּד, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: בַּלָּיְלָה, כִּי עִקַּר בֵּרוּר הָרוּחַ טוֹבָה הוּא בַּלַּיְלָה, שֶׁאָז הוּא פִּקְדוֹנוֹת הָרוּחוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה, כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת נִגּוּן וְשִׂמְחָה הַנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַלֵּב מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל, וְאָז יָכוֹל לִשְׁפֹּךְ לִבּוֹ כַּמַּיִם לִפְנֵי ה’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה הַנַּ”ל, בִּבְחִינַת: שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה’. וְזֶהוּ: עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה וַיְחַפֵּש רוּחִי – שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרְרִין לָשׂוּחַ עִם לְבָבוֹ מִתַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי לָעוֹלָם הַבָּא, וּלְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ לִמְצֹא הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת, בְּחִינַת הָרוּחַ טוֹבָה שֶׁבְּקִרְבּוֹ, כְּדֵי לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא לְהַכְנִיעַ הָרוּחַ רָעָה וּלְבָרֵר הָרוּחַ טוֹבָה, כַּיָּדוּעַ:

וְזֶה בְּחִינַת קִימָה בַּחֲצוֹת לַיְלָה, כִּי כִּנּוֹר הָיָה תָּלוּי לְמַעְלָה מִמִּטָּתוֹ שֶׁל דָּוִד, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת לַיְלָה הָיָה מְנַגֵּן מֵאֵלָיו (כשארז”ל ברכות ג:). הַיְנוּ שֶׁבַּחֲצוֹת לַיְלָה, אָז נִתְעוֹרֵר בְּחִינוֹת הַנִּגּוּן דִּקְדֻשָּׁה, הַנִּמְשָׁךְ מִכִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד, שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הָרוּחַ טוֹבָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל־ כֵּן אָז הַזְּמַן לְהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, לָקוּם אָז לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי אָז עִקַּר הַבֵּרוּר עַל־יְדֵי בְּחִינַת נִגּוּן בַּכְּלִי הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת כִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד, שֶׁמְּנַגֵּן אָז כַּנַּ”ל. וְהָבֵן הֵיטֵב דְּבָרִים אֵלּוּ לְמַעֲשֶׂה:

זֹאת הַתּוֹרָה נֶאֶמְרָה בְּשַׁבַּת חֲנֻכָּה, וְאַחַר שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַזֹּאת אָמַר: אֲנִי אָמַרְתִּי עַתָּה אֵיךְ מַדְלִיקִין נֵר חֲנֻכָּה, בְּחִינַת לְאַמְשָׁכָא מְשַׁח רְבוּת קֻדְשָׁא וּלְאַדְלָקָא בּוּצִינָא (זוהר בראשית לא, ויקרא ז, שמיני לז, אמור פח, קד, בהעלותך קנד), שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ (שמות ל), שֶׁהוּא הַדַּעַת, כַּיָּדוּעַ. הַיְנוּ בְּחִינַת הַגְדָּלַת הַדַּעַת הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן הַנַּ”ל – וְלֹא בֵּאֵר יוֹתֵר:

(שַׁיָּךְ לְעֵיל): מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו, מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה וְכוּ’, כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ (תהלים קמז): יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם. עַל־יְדֵי יַשֵּׁב רוּחוֹ, שֶׁמְּלַקֵּט וּמְאַסֵּף הָרוּחַ בְּיָדוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְּלוּ מָיִם, בְּחִינַת: מִי צָרַר מַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַלֵּב, בְּחִינַת: שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ, כַּנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם:

כְּלַל הָעִנְיָן הוּא, מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים סו, נדה יט:): אֵין אָדָם דָּן גְּזֵרָה שָׁוָה מֵעַצְמוֹ, כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהוּא דָּן גְּזֵרָה שָׁוָה מֵעַצְמוֹ, וְהוּא מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁמְּדַמֶּה מִלְּתָא לְמִלְּתָא כַּנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם. עַל־כֵּן אָסוּר לָדוּן גְּזֵרָה שָׁוָה, הַיְנוּ לְדַמּוֹת מִלְּתָא לְמִלְּתָא, מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן קִבְּלָהּ מֵרַבּוֹ, וְרַבּוֹ מֵרַבּוֹ, עַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מִפִּי הַגְּבוּרָה, כְּדֵי לְהִנָּצֵל מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה, וְהָבֵן: