וַהֲמוֹן־עַם, שֶׁאֵין לָהֶם זֶה הַשֵּׂכֶל לְהַעֲמִיק בְּכָל זֶה, לְהָבִין הָרְמָזִים כַּנַּ”ל, נַעֲשֶׂה אֶצְלָם כָּל זֶה מִמֵּילָא, עַל־יְדֵי שֵׁנָה וְצִיצִית וּתְפִלִּין וְתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַשָּׂא־וּמַתָּן.
כִּי הַשֵּׁנָה הִיא בְּחִינַת לְאַדְבָּקָא מַחֲשַׁבְתָּא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי בִּכְלָלִיּוּת כַּנַּ”ל, בְּחִינַת ה’ אֱלֹקַי הַנַּ”ל, כִּי בִּשְׁעַת שֵׁנָה הַנְּשָׁמָה עוֹלָה לְעָלְמָא דְּאָתֵי.
וְצִיצִית וּתְפִלִּין הֵם בְּחִינַת גָּדַלְתָּ מְאֹד. כִּי תְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת הַגְדָּלַת הַשֵּׂכֶל הַנַּ”ל, (כִּי תְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת מֹחִין, כַּיָּדוּעַ, הַיְנוּ בְּחִינַת הַגְדָּלַת הַשֵּׂכֶל לְהָבִין כָּל הָרְמָזִים שֶׁמְּרַמֵּז לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם כַּנַּ”ל), וְצִיצִית הוּא בְּחִינַת הַצִּמְצוּם הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְאֹד הַנַּ”ל, כִּי תְּכֵלֶת כֻּרְסַיָּא דְּדִינָא (כ”ש בזוהר שלח לך דף קעה), שֶׁהוּא בְּחִינַת צִמְצוּם. וְעַל־כֵּן צִיצִית קוֹדֵם לִתְפִלִּין, בִּבְחִינַת (שיר־השירים ב): שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי. וְאַחַר־כָּךְ: וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי, [כִּי שְׂמֹאל הוּא בְּחִינַת דִּין, בְּחִינַת צִמְצוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת צִיצִית כַּנַּ”ל, וְיָמִין הוּא בְּחִינַת מֹחִין, בְּחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ”ל].
וְתוֹרָה הוּא בְּחִינַת הַהִסְתַּפְּקוּת הַנַּ”ל, כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת עֵץ הַחַיִּים, דְּמָזוֹן לְכֻלָּא בֵּהּ, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד דֵּי סִפּוּקוֹ מִמֶּנָּה. נִמְצָא, שֶׁהִיא בְּחִינַת הִסְתַּפְּקוּת. וְגַם בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ יֵשׁ בְּחִינַת הִסְתַּפְּקוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ”ב): לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר. וְעַל־כֵּן לִמּוּד הַתּוֹרָה הוּא בְּחִינַת הַהִסְתַּפְּקוּת הַנַּ”ל, וַאֲפִלּוּ הֶהָמוֹן שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לִלְמֹד, הֵם מְקַיְּמִין עֵסֶק הַתּוֹרָה בַּמֶּה שֶׁקּוֹרִין קְרִיאַת־שְׁמַע, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות צט:).
וּתְפִלָּה הוּא בְּחִינַת הוֹד וְהָדָר הַנַּ”ל, כִּי תְּפִלָּה הִיא חַיֵּי שָׁעָה (כשאחז”ל שבת י), הַיְנוּ בְּחִינַת: הָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי הַנַּ”ל, הַיְנוּ בְּחִינַת רַגְלֵי הַקְּדֻשָּׁה הַמְלֻבָּשִׁין בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ”ל.
וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הִיא בְּחִינַת: נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה הַנַּ”ל, הַיְנוּ בְּחִינַת יִחוּד צַדִּיק וּכְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל הַנַּ”ל, כִּי צַדִּיק וּכְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת מַשָּׂא־וּמַתָּן. הַצַּדִּיק נִקְרָא מַשָּׂא, כִּי הוּא נוֹשֵׂא אֶת הָעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאוֹמֵן אֶת הַיּוֹנֵק (במדבר יא), וְהוּא נוֹשֵׂא כָּל הַבְּרָכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י): וּבְרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים כד): יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה’. וְהוּא נוֹשֵׂא הַטִּפָּה זַרְעִיִּית שֶׁל כָּל הַנְּשָׁמוֹת, בִּבְחִינַת (שם קכו): נוֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע, וּמַשְׁפִּיעַ לִכְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל, וְהִיא נוֹתֶנֶת לְכָל הָעוֹלָם. וְעַל־שֵׁם זֶה נִקְרֵאת כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל מַתָּן, עַל־שֵׁם (משלי לא): וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ. וְיִחוּד שֶׁל צַדִּיק וּכְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי מַשָּׂא־וּמַתָּן.
כִּי כָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בּוֹ נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ בִּשְׁעַת שְׁבִירָה, וּשְׁבִירָה הוּא בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת שֶׁנִּשְׁבְּרוּ וְנָפְלוּ לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִזֶּה הָעוֹלָם. וְכָל דָּבָר יֵשׁ לוֹ שָׁעָה, וְצָרִיךְ לָבוֹא בְּשָׁעָה זוֹ לְאָדָם זֶה, שֶׁהוּא מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד עִם אוֹתָן הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּזֶה הַדָּבָר, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ זֶה הַדָּבָר לְאָדָם זֶה, וְהוּא מְקַבֵּל חִיּוּת מִזֶּה הַדָּבָר, הַיְנוּ מֵהָאוֹתִיּוֹת הַנִּשְׁבָּרִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם, עַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָלִין הָאוֹתִיּוֹת הַנִּשְׁבָּרִים בְּזֶה הָאָדָם, בַּחִיּוּת שֶׁלּוֹ, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם קוֹמָה שְׁלֵמָה, וּמִתְפַּשֵּׁט בַּחִיּוּת שֶׁל כָּל הַגּוּף, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלָמִין הָאוֹתִיּוֹת, וְיֵשׁ לָהֶם שְׁלֵמוּת. וְצָרִיךְ לִשְׁהוֹת הַדָּבָר אֵצֶל זֶה הָאָדָם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, עַד שֶׁנִּפְסָקִין הָאוֹתִיּוֹת וְהַנִּיצוֹצוֹת הַשַּׁיָּכִין לְשָׁרְשׁוֹ, וְאַחַר־כָּךְ יוֹצֵא מֵרְשׁוּתוֹ לְאָדָם אַחֵר, שֶׁהִגִּיעַ הָעֵת שֶׁיִּהְיֶה עֲלִיָּה לְהָאוֹתִיּוֹת הַנִּשְׁאָרִים, שֶׁהֵם מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד עִם הָאָדָם הָאַחֵר, וְעַל־כֵּן יוֹצֵא לִרְשׁוּתוֹ. וְלִפְעָמִים חוֹזֵר הַדָּבָר וּבָא לְאוֹתוֹ הָאָדָם שֶׁהָיָה שֶׁלּוֹ מִתְּחִלָּה, כִּי מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ אָז חֶלְקֵי נֶפֶשׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה אֵלּוּ, לֹא הָיָה יָכוֹל אָז לְהַשְׁלִים הָאוֹתִיּוֹת אֵלּוּ, עַד עַתָּה שֶׁהִגִּיעוּ לוֹ אֵלּוּ חֶלְקֵי נֶפֶשׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה, שֶׁעַל־יָדָם יָכוֹל לְהַשְׁלִים אֵלּוּ הָאוֹתִיּוֹת הַנִּשְׁאָרִים, וּבֵין כָּךְ הֻכְרַח לִשְׁהוֹת אֵצֶל אַחֵר.
וּכְשֶׁמַּשְׁלִים הָאוֹתִיּוֹת אֵלּוּ, נִתּוֹסֵף לוֹ הֶאָרָה בַּנֶּפֶשׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה שֶׁלּוֹ, מֵחֲמַת הֶאָרוֹת אוֹתִיּוֹת אֵלּוּ, שֶׁהִגִּיעוּ אֵלָיו וְנִשְׁלְמוּ אֶצְלוֹ, וְעַל־יְדֵי הֶאָרָה זוֹ מֵאִיר בְּשֹׁרֶשׁ נֶפֶשׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא בְּצַדִּיק וּכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם שָׁרְשֵׁי כָּל הַנְּשָׁמוֹת כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי הַהִתְנוֹצְצוּת הַזֹּאת נִתְיַחֵד צַדִּיק וּכְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל, הַנִּקְרָאִים מַשָּׂא־וּמַתָּן כַּנַּ”ל. וְעַל־שֵׁם זֶה נִקְרָא מִקָּח וּמִמְכָּר, וְכָל הַדְּבָרִים וְכָל הַלִּמּוּד – מַשָּׂא וּמַתָּן, כִּי עַל־ יָדָם נִתְיַחֵד צַדִּיק וּכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל, הַנִּקְרָאִים מַשָּׂא־וּמַתָּן כַּנַּ”ל: