גַּם זֶה לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
עִקַּר הוֹלָדָה תָּלוּי בְּהֵ”א, בִּבְחִינַת (בראשית מז): הֵא לָכֶם זֶרַע. וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה לֹא הוֹלִידוּ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַהֵ”א הַזֹּאת. כִּי עִקַּר הוֹלָדָה – עַל־יְדֵי הַדַּעַת, בִּבְחִינַת (שם ד): וַיֵּדַע אָדָם וְכוּ’, וְקָטָן אֵינוֹ מוֹלִיד (סנהדרין סח:). וְעִקַּר הַדַּעַת, הַיְנוּ שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ, הַיְנוּ שֶׁיּוֹצִיא אֶת שִׂכְלוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, כִּי גַּם לְקָטָן יֵשׁ דַּעַת, אֲבָל אֵצֶל הַקָּטָן עֲדַיִן הַדַּעַת בְּכֹחַ וְלֹא בְּפֹעַל, כִּי לֹא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ, וְלֹא הוֹצִיא אוֹתוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וּמִי שֶׁהוּא שָׁלֵם בְּדַעְתּוֹ, שֶׁהוֹצִיא אוֹתוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, וְהִשִּׂיג בְּדַעְתּוֹ מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְדַעַת הָאָדָם לְהַשִּׂיג בְּדַעְתּוֹ, אֲזַי הוּא קָרוֹב לְדַעַת הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא, וְאֵין חִלּוּק בֵּין דַּעַת הָאָדָם לְדַעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא חֲמִשָּׁה דְּבָרִים, כַּמּוּבָא, וְאָז דַּעְתּוֹ יוֹנֵק מִדַּעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהִיא בְּחִינַת הֵ”א, וְאָז מוֹלִיד:
וּלְהַשְׁלִים אֶת דַּעְתּוֹ, שֶׁיְּהֵא שָׁלֵם בְּדַעַת, אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא עַל־יְדֵי עֵסֶק, שֶׁעוֹסֵק עִם בְּנֵי־אָדָם לְקָרְבָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל־ יְדֵי־זֶה נִשְׁלָם דַּעְתּוֹ, כִּי הֵם מְחַדְּדִין דַּעְתּוֹ, בִּבְחִינוֹת: וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּן (מכות י). וּבִשְׁבִיל זֶה תַּלְמִידִים נִקְרָאִים בָּנִים (ספרי פ’ ואתחנן ע”פ ושננתם לבניך), כִּי עַל־יָדָם בָּא הַהוֹלָדָה. וּבִשְׁבִיל זֶה אַבְרָהָם וְשָׂרָה טָרְחוּ אֶת עַצְמָן לְגַיֵּר גֵּרִים, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הִשְׁלִימוּ דַּעְתָּם וְנִתְקָרְבוּ לַהֵא הַזֹּאת, הַיְנוּ לְדַעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזָכוּ לְבָנִים, כִּי עַל־יְדֵי גֵּרִים נִתְגַּדֵּל דַּעְתָּם, בִּבְחִינַת: וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם. אֲבָל מִי שֶׁאֵין שָׁלֵם בְּדַעְתּוֹ, וְהוּא רָחוֹק מִדַּעַת הָאָדָם, כָּל־שֶׁכֵּן מִדַּעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֵ”א, וַאֲזַי הוּא קָטָן וְאֵין מוֹלִיד. וְזֶה הַטַּעַם שֶׁהַצַּדִּיקִים מְיַגְּעִים אֶת עַצְמָן, וְרוֹדְפִים אַחַר בְּנֵי־אָדָם לְקָרְבָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֵין זֶה כְּדֵי לְהַרְבּוֹת כְּבוֹדָם, חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא כְּדֵי לְהַשְׁלִים דַּעְתָּם, בִּבְחִינוֹת: וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם. וּבִשְׁבִיל זֶה בְּיַד הַצַּדִּיקִים לִפְקֹד עֲקָרוֹת, כִּי הֵם שְׁלֵמִים בְּדַעַת, וּקְרוֹבִים לְדַעַת עֶלְיוֹן, וְאֵין בֵּין דַּעְתָּם לְדַעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶלָּא חֲמִשָּׁה דְּבָרִים כַּנַּ”ל. וַחֲמִשָּׁה דְּבָרִים, הִיא הִיא דַּעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁמִּשָּׁם הַהוֹלָדָה: וְזֶה (ברכות נז:): שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מַרְחִיבִין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם: אִשָּׁה נָאָה וְדִירָה וְכֵלִים. אִשָּׁה, הַיְנוּ הַחֹמֶר מְכֻנֶּה בְּשֵׁם אִשָּׁה, שֶׁיְּהֵא לוֹ חֹמֶר מְמֻזָּג בַּמֶּזֶג הַשָּׁוֶה, שֶׁיְּהֵא רָאוּי לְקַבֵּל שֵׂכֶל. וְדִירָה נָאָה, הַיְנוּ הַיִּרְאָה, כַּמַּאֲמָר (שבת לא:): חֲבָל עַל מָאן דְּלֵית לֵהּ דַּרְתָא, כִּי צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא יִרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ (אבות פ”ג). וְכֵלִים, הַיְנוּ תַּלְמִידִים הֲגוּנִים שֶׁיְּקַבְּלוּ מִמֶּנּוּ. וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּל אֵלּוּ הֲכָנוֹת, יָכוֹל לָבוֹא לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת.
וְאֵלּוּ הֵן חֲמִשָּׁה דְּבָרִים, שֶׁנִּבְדָּל מַדָּעוֹ מִן מַדָּעֵנוּ. הָרִאשׁוֹן – שֶׁבְּמַדָּעוֹ הָאֶחָד יוֹדֵעַ יְדִיעוֹת רַבּוֹת, וְאֵין רִבּוּי בְּמַדָּעוֹ. הַשֵּׁנִי – יוֹדֵעַ הַדְּבָרִים קֹדֶם הִמָּצְאָם, אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין לָהֶם הֲוָיָה כְּלָל. וְהַשְּׁלִישִׁי – שֶׁמַּדָּעוֹ מַקִּיף דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם תַּכְלִית. וְהָרְבִיעִי – שֶׁאֵין שִׁנּוּי בִּידִיעָתוֹ, וְאֵין שִׁנּוּי כְּשֶׁיּוֹדֵעַ הַדָּבָר בְּכֹחַ, וְאַחַר־כָּךְ שָׁב פֹּעַל. וְהַחֲמִישִׁי – שֶׁיְּדִיעָתוֹ אֵין מוֹצִיא הַדָּבָר מֵאֶפְשָׁרוּתוֹ: (עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ ז”ל).
(וְהֵא לְךָ נֻסְחָא שְׁנִיָּה, שֶׁכָּתַבְתִּי בְּעַצְמִי קְצָת מִזֶּה, כְּפִי מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי, וְזֶהוּ):
כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת, הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לָדַעַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לֵידַע יוֹתֵר, אֲזַי יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין דַּעַת הָאָדָם בִּשְׁלֵמוּת לְדַעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָמֵשׁ בְּחִינוֹת, וְהֵם מְפֹרָשִׁים בַּסְּפָרִים. וְצָרִיךְ הָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיַּגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לֵידַע יוֹתֵר, וְלֹא יִהְיֶה הֶפְרֵשׁ בֵּין דַּעְתּוֹ לְדַעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַק בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים אֵלּוּ, שֶׁאֵלּוּ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים אִי אֶפְשָׁר לְשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי לָדַעַת, אִם לֹא מִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִמִּין אֱנוֹשִׁי. אַךְ לִזְכּוֹת לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת הוּא עַל־יְדֵי גֵּרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַרְבֵּה לָמַדְתִּי מֵרַבּוֹתַי, וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁכָּל אֶחָד מַקְשֶׁה וְשׁוֹאֵל, כִּי כָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ מְנִיעָה לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְצָרִיךְ לְהָשִׁיב לְכָל אֶחָד עַל שְׁאֵלָתוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלָם דַּעְתּוֹ. וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְבָנִים, כִּי קָטָן אֵינוֹ מוֹלִיד, כִּי אֵין לוֹ דַּעַת הַשָּׁלֵם, אַךְ כְּשֶׁזּוֹכֶה לְדַעַת הַשָּׁלֵם זוֹכֶה לְבָנִים. וְעַל־כֵּן בְּאַבְרָהָם, שֶׁהוּא הָיָה מְגַיֵּר אֲנָשִׁים וְשָׂרָה מְגַיֶּרֶת נָשִׁים (ב”ר פ’ ל”ט), עַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁלֹּא הָיָה הֶפְרֵשׁ בֵּין דַּעְתּוֹ לְדַעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא אֵלּוּ הַחֲמִשָּׁה דְּבָרִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לְהַהֵ”א הַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן אַבְרָם אֵינוֹ מוֹלִיד, אַבְרָהָם מוֹלִיד (שם פ’ מ”ד), כִּי עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֵ’, זָכָה לְהוֹלִיד: