וְזֶה שֶׁאָמַר יְהוּדָה (בְּרֵאשִׁית מג, ט): אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ וְכוּ', כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר - כִּי יְהוּדָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, הוּא עִקַּר הֶעָרֵב כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁנִּסְמַךְ פָּרָשַׁת יְהוּדָה וְתָמָר לְפָרָשַׁת מְכִירַת יוֹסֵף, כִּי הַשְּׁבָטִים שֶׁמָּכְרוּ אֶת יוֹסֵף בָּזֶה פָּגְמוּ בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית, כִּי יוֹסֵף הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת בְּרִית כַּיָּדוּעַ, וְהֵם מְכָרוּהוּ לְמִצְרַיִם, עַל־כֵּן פָּגְמוּ בַּבְּרִית שֶׁהִכְנִיסוּ הַצַּדִּיק בְּחִינַת בְּרִית, לְמִצְרַיִם.
וְעַל־כֵּן אָז בָּעֵת הַהִיא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו וְכוּ' (שָׁם לח, א): שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשַׁךְ וְנוֹלַד מָשִׁיחַ, כִּי אָז נִתְעוֹרֵר רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁמְּקַנֵּא עַל פְּגַם הַבְּרִית, וְעַל־כֵּן נִסְמְכוּ זֶה לָזֶה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּמִדְרָשׁ רַבָּה וַיֵּשֶׁב (פה, א), שֶׁאָמַר הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ: אַתֶּם עוֹסְקִים לִמְכֹּר אֶת הַצַּדִּיק וַאֲנִי עוֹסֵק לְהַמְשִׁיךְ נִשְׁמַת מָשִׁיחַ בָּעוֹלָם, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי מְכִירַת יוֹסֵף הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית, וְעַל־כֵּן עָסַק הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לְהַמְשִׁיךְ נִשְׁמַת מָשִׁיחַ בָּעוֹלָם שֶׁהוּא הַתִּקּוּן לָזֶה כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן נִסְמַךְ אַחַר־כָּךְ פָּרָשַׁת (לט, א): "וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה" שֶׁשָּׁם מְבֹאָר הַנִּסָּיוֹן שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, כִּי יוֹסֵף זָכָה לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וּלְשָׁמְרוֹ הֵיטֵב, וְעַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן בְּתַאֲוָה זֹאת, כִּי עִקַּר שְׁמִירַת הַבְּרִית זוֹכִין עַל־יְדֵי בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וְכַנַּ"ל: