ד

וְעַל־כֵּן נִקְרָא הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם שָׁלִיחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוּאֵל־ב' כד, יג): "מָה אָשִׁיב שֹׁלְחִי דָּבָר", וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי כה, יג): "צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו". כִּי הָאָדָם נִשְׁלַח מִלְּמַעְלָה בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה כָּל הָעוֹלָמוֹת לְשָׁרְשָׁן לְכָלְלָן בְּאֶחָד כַּנַּ"ל, שֶׁיִּהְיֶה אַחַר הַבְּרִיאָה נִכְלָל בְּאֶחָד כַּנַּ"ל, כְּמוֹ הָאָב שֶׁשּׁוֹלֵחַ אֶת בְּנוֹ בְּדֶרֶךְ לְמֵרָחוֹק כְּדֵי שֶׁיִּכְבֹּשׁ מִלְחָמוֹת וְיָשִׁיב לוֹ אֶת כָּל הַמְדִינוֹת שֶׁנִּתְרַחֲקוּ מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁיְּגַדֵּל וִינַשֵׂא אֶת בְּנוֹ אַחַר־כָּךְ בְּרֹב עֹז וְתִפְאֶרֶת עַד אֵין קֵץ אִם יִזְכֶּה לַעֲמֹד בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא שֶׁיִּרְאֶה לִהְיוֹת 'צִיר נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו' שֶׁיַּעֲשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ בֶּאֱמֶת, דְּהַיְנוּ שֶׁיָּשִׁיב הַשְּׁלִיחוּת לְהַמְשַׁלֵּחַ שֶׁיַּחֲזֹר וְיַגְבִּיהַּ וְיַעֲלֶה וִינַשֵׂא כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם לְשָׁרְשָׁן לְכָלְלָן בְּאֶחָד, וְאָז נִכְלָל הַשָּׁלִיחַ בְּהַמְשַׁלֵּחַ. הַיְנוּ שֶׁכָּל הַבְּרִיאָה בִּכְלָלִיּוּת, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת שְׁלִיחוּת שֶׁנִּשְׁלְחָה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ וְנִתְרַחֲקָה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי מָסָךְ הַמַּבְדִּיל שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁהָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה בּוֹחֵר בַּטּוֹב אֲזַי מַחֲזִיר הַשְּׁלִיחוּת לְמָרֵהּ קַמָּא, כִּי מַחֲזִיר וּמַעֲלֶה כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה שֶׁנִּשְׁלְחָה וְנִתְרַחֲקָה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ לְשָׁרְשָׁהּ וְלִמְקוֹמָהּ עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ הַחֲזָקָה בְּהָאֱמֶת בְּהָאֶחָד יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא בָּרָא הַכֹּל שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל הַכֹּל בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל: