כ

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת מ.) שֶׁאָסוּר לָאָדָם לֶאֱכֹל קֹדֶם שֶׁיַּאֲכִיל לִבְהֶמְתּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים יא, טו): "וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ" וְהָדַר "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי בְּוַדַּאי צָרִיךְ לְהַאֲכִיל לִבְהֶמְתּוֹ תְּחִלָּה קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל, כְּדֵי שֶׁיַּחֲזִיר וְיִתֵּן הַמְּזוֹנוֹת וְהַשֶּׁפַע שֶׁל הַבְּהֵמָה לְהַבְּהֵמָה, לְהוֹרוֹת, שֶׁאֵין לוֹ אֲחִיזָה, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהַשֶּׁפַע שֶׁל הַבְּהֵמוֹת, כִּי הוּא מַחֲזִיר לָהּ הַשְׁפָּעָתָהּ וְנוֹתֵן לָהּ מְזוֹנוֹתֶיהָ תְּחִלָּה קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל בְּעַצְמוֹ, וְאָז דַּיְקָא יָכוֹל לֶאֱכֹל הוּא בְּעַצְמוֹ, כִּי עַתָּה הוּא נִזּוֹן מִשֶּׁפַע שֶׁל אָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הֶחֱזִיר הַשֶּׁפַע שֶׁל הַבְּהֵמָה לְהַבְּהֵמָה עַל־יְדֵי שֶׁקִּיֵּם מִצְוַת הַתּוֹרָה וְנָתַן לְהַבְּהֵמָה אֲכִילָתָהּ תְּחִלָּה, וְכַנַּ"ל: