וְזֶה בְּחִינַת חֲנֻכָּה, כִּי עִקַּר חֲנֻכָּה הוּא לְהַכְנִיעַ מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה שֶׁעָמְדָה עַל יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וְכוּ', כִּי מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה הֵם בְּחִינַת חַכְמֵי הַטֶּבַע, שֶׁכָּל חָכְמָתָם נִקְרֵאת חָכְמַת יָוָן, וְהֵם רָצוּ לְהִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַתּוֹרָה, חַס וְשָׁלוֹם, וּלְהַגְבִּיר חָכְמַת הַטֶּבַע בָּעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי כָּל הַתּוֹרָה הוּא בְּחִינַת אֱמוּנַת הָרָצוֹן שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ כַּיָּדוּעַ, וְהֵם רָצוּ לְבַטֵּל אֱמוּנַת הָרָצוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה, וּלְהַמְשִׁיךְ חַס וְשָׁלוֹם חָכְמַת הַטֶּבַע.
וְעַל־כֵּן אָנוּ צְרִיכִין בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה לְהַכְנִיעַ מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה, הַיְנוּ חָכְמַת הַטֶּבַע בִּימֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים הַלָּלוּ. וְעִקַּר הַכְנָעַת חָכְמַת הַטֶּבַע וְהִתְגַּבְּרוּת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַשְּׁרִין כָּל הָרְצוֹנוֹת לְשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֵצַח הָרָצוֹן שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַל־יְדֵי זִקְנֵי הַדּוֹר שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, וְעִקַּר הַזִּקְנָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת זָקֵן - זֶה קָנָה חָכְמָה (קִדּוּשִׁין לב:), דְּהַיְנוּ לְהוֹסִיף בְּכָל יוֹם אוֹר קְדֻשָּׁה וְדַעַת, כִּי כָּךְ צָרִיךְ הָאָדָם לִנְהֹג כָּל יְמֵי חַיָּיו, שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם שֶׁהוּא מַזְקִין יוֹתֵר - יָאִיר בְּיוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת ה', וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מִימֵי חַיָּיו שֶׁבָּא אַחַר־כָּךְ יוֹסִיף בּוֹ אוֹר קְדֻשָּׁה וְדַעַת בְּיוֹתֵר. וְזֶה עִקַּר הַזִּקְנָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר הָרָצוֹן בִּבְחִינַת (יְשַׁעְיָה ט, יד): "זָקֵן וּנְשׂוּא פָנִים".
וְזֶה בְּחִינַת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה, כִּי הַשֶּׁמֶן שֶׁל נֵר חֲנֻכָּה זֶהוּ בְּחִינַת אוֹר הַדַּעַת, בְּחִינַת "שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ" שֶׁמַּמְשִׁיכִין אוֹר הַדַּעַת בְּכָל יוֹם וָיוֹם. וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ, כִּי נֵר חֲנֻכָּה מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ (שַׁבָּת כא:), כִּי כָּל יוֹם וָיוֹם שֶׁבָּא אַחַר־כָּךְ - צָרִיךְ שֶׁיָּאִיר בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַזִּקְנָה דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַשֶּׁמֶן שֶׁל נֵר חֲנֻכָּה בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים קלג, ב): "כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן" וְכוּ'. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה הָרָצוֹן וְנִכְנָע חָכְמַת הַטֶּבַע בְּחִינַת חָכְמַת יָוָן, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת חֲנֻכָּה, כַּנַּ"ל: