וְעִקַּר כַּוָּנַת הַסְּפִירָה בִּפְשִׁיטוּת הוּא - שֶׁצְּרִיכִין לָדַעַת שֶׁיְּמֵי הָאָדָם מְנוּיִים וּסְפוּרִים בְּמִסְפָּר וּבְמִנְיָן כָּל יוֹם וָיוֹם, וְהָאָדָם יִצְטָרֵךְ לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן מִכָּל יוֹם וָיוֹם, כִּי אֵין שׁוּם יוֹם הוֹלֵךְ לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם. וַאֲפִלּוּ שָׁעָה וְרֶגַע אַחַת אֵינוֹ הוֹלֵךְ לְבַטָּלָה חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת "שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה" (שָׁם פָּסוּק טו), שֶׁהַשֶּׁבַע שַׁבָּתוֹת שֶׁהֵם יְמֵי הַסְּפִירָה צְרִיכִין לִהְיוֹת תְּמִימוֹת וּשְׁלֵמוֹת בַּעֲבוֹדַת ה', וְלֹא יֵלֵךְ מֵהֶם רֶגַע לְאִבּוּד, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת מְרַמְּזִין עַל כָּל יְמֵי חַיֵּי הָאָדָם שֶׁכְּלוּלִים בְּשִׁבְעָה יְמֵי הַשָּׁבוּעַ. כִּי כָּל יְמֵי עוֹלָם כְּלוּלִים בְּשִׁבְעָה יְמֵי הַשָּׁבוּעַ שֶׁהֵם שִׁבְעַת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, כִּי אֵין נִמְצָא יוֹם בָּעוֹלָם חוּץ מִשִּׁבְעַת יְמֵי הַשָּׁבוּעַ, שֶׁהֵם חוֹזְרִים חָלִילָה כָּל יְמֵי עוֹלָם. עַל־כֵּן כָּל יְמֵי חַיֵּי הָאָדָם כְּלוּלִים בְּשִׁבְעַת יָמִים שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי הַשָּׁבוּעַ, וְכָל יוֹם כָּלוּל מִכָּל הַשִּׁבְעָה יָמִים, עַל־כֵּן הֵם בְּחִינַת שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת שֶׁהֵם אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה יְמֵי הַסְּפִירָה, שֶׁהַמִּצְוָה לִסְפֹּר כָּל יוֹם וָיוֹם כְּדֵי לֵידַע וְלִזְכֹּר אֶת יְמֵי חַיֵּי הֶבְלוֹ שֶׁכָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הוּא חַי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הֵם מְנוּיִים וּסְפוּרִים בְּמִסְפָּר וּבְמִנְיָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אִיּוֹב טז, כב; ז, א): "כִּי שְׁנוֹת מִסְפָּר יֶאֱתָיוּ אִם כִּימֵי שָׂכִיר יָמָיו", וּכְתִיב (קֹהֶלֶת ו, יב): "מִסְפַּר יְמֵי חַיֵּי הֶבְלוֹ", וּכְתִיב (תְּהִלִּים צ, יב): "לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע" וְכוּ'.
וְעַל־כֵּן אָסוּר לְהָאָדָם לִדְחוֹת אֶת עַצְמוֹ מִיּוֹם לְיוֹם, רַק לֵידַע הֵיטֵב שֶׁזֶּה הַיּוֹם לֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי יוֹם הָאַחֵר הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי, וְהַלְּוַאי שֶׁיִּפְרַע בִּזְמַנּוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לְמָחָר לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ מַה שֶּׁצָּרִיךְ לִפְרֹעַ לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ חוֹבַת הַזְּמַן שֶׁל יוֹם מָחָר בְּעַצְמוֹ. אֲבָל עַל כָּל פָּנִים חָלִילָה לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ לִדְחוֹת מִיּוֹם לְיוֹם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב אַדְמוֹ"ר זַ"ל עַל פָּסוּק (תְּהִלִּים צה, ז): "הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ", שֶׁעִקַּר הָעֲבוֹדָה מִי שֶׁרוֹצֶה לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְדָבְקָה בּוֹ הָעִקָּר הוּא שֶׁיֵּדַע שֶׁהָעִקָּר הוּא הַיּוֹם, 'הַיּוֹם' דַּיְקָא וְכוּ', כַּמְּבֹאָר שָׁם (סִימָן ערב):
וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁהוּא הַתְחָלָה וַהֲכָנָה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, לְהוֹרוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה כִּי אִם כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁהָעִקָּר הוּא הַיּוֹם הַזֶּה שֶׁהָאָדָם עוֹמֵד בּוֹ וְלֹא לִדְחוֹת מִיּוֹם לְיוֹם, כִּי כָּל יְמֵי הָאָדָם מְנוּיִים וּסְפוּרִים וְכַנַּ"ל. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת "הַיּוֹם - אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ", הַיְנוּ אִם תִּרְצוּ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ וּלְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, אִי אֶפְשָׁר לָכֶם לְקַבֵּל כִּי אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַיּוֹם, לֵידַע, שֶׁהָעִקָּר הוּא הַיּוֹם הַזֶּה דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים כו, טז): "הַיּוֹם הַזֶּה אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת" - 'הַיּוֹם הַזֶּה' דַּיְקָא. וּכְתִיב (שָׁם ו, ו): "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם", וְכֵן הַרְבֵּה 'הַיּוֹם' דַּיְקָא כַּנַּ"ל. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמּוֹנִין וְסוֹפְרִים שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלַל יְמֵי הָאָדָם כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה יוֹצְאִין מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה וּמַמְשִׁיכִין הָאֱמֶת וְהַקְּדֻשָּׁה עַל עַצְמוֹ, שֶׁיֵּדַע תָּמִיד בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁעִקָּר הוּא הַיּוֹם הַזֶּה דַּיְקָא כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים לט, ח): "וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא", כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה 'וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים' (סִימָן נו).
כִּי קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּעֵת שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לְטַהֵר עַצְמֵנוּ מְטֻּמְאַת מִצְרַיִם - אָנוּ צְרִיכִין לִסְפֹּר הַיָּמִים בְּפֶה מָלֵא, כְּדֵי לִזְכֹּר זֹאת הֵיטֵב שֶׁיְּמֵי הָאָדָם מְנוּיִים וּסְפוּרִים. כִּי מֵחֲמַת זֻהֲמַת מִצְרַיִם יְכוֹלִים הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת לְבַלְבֵּל אֶת הַמֹּחַ, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁיַּטְעֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ אֵין הַיּוֹם מְסֻגָּל לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְיִרְצֶה לִדְחוֹת מִיּוֹם לְיוֹם, עַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְפֹּר הַיָּמִים בְּפֶה מָלֵא, כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל לְהַזְכִּיר אֶת הָאָדָם אֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁאֵינוֹ נָקִי מִזֻּהֲמָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יִרְמְיָה לא, יט): "מִדֵּי דַּבְּרִי בוֹ זָכוֹר אֶזְכְּרֶנּוּ" וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּסִימָן ע"ח).
אֲבָל עַל־יְדֵי שֶׁסָּפַרְנוּ אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה יְמֵי הַסְּפִירָה וְזָכִינוּ לָצֵאת מִזֻּהֲמַת מִצְרַיִם וּלְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה בְּשָׁבוּעוֹת, אֲזַי אֵין צְרִיכִין עוֹד אַחַר־כָּךְ לִסְפֹּר הַיָּמִים בְּפֶה מָלֵא בְּכָל יוֹם בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, כִּי מִמֵּילָא זוֹכִין לִזְכֹּר זֹאת בְּכָל יוֹם עַל־יְדֵי שֶׁכְּבָר מָשַׁכְנוּ עָלֵינוּ הַקְּדֻשָּׁה עַל־יְדֵי מִצְוַת סְפִירָה וְקַבָּלַת הַתּוֹרָה וְכַנַּ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה - לִזְכֹּר בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁזֶּה הַיּוֹם מָנוּי וְסָפוּר וּצְרִיכִין לָצֵאת בּוֹ חוֹבַת הַיּוֹם, בְּזֶה הַיּוֹם דַּיְקָא, כַּנַּ"ל: