וְזֶה בְּחִינַת הַחִלּוּקֵי דִּינִים שֶׁבֵּין הָאַרְבָּעָה שׁוֹמְרִים, כִּי שׁוֹמֵר חִנָּם פָּטוּר מֵהַכֹּל (חֹשֶׁן מִשְׁפָּט סִימָן רצא), וּלְהֵפֶךְ, הַשּׁוֹאֵל חַיָּב בַּכֹּל, אֲפִלּוּ בְּאוֹנְסִין (שָׁם סִימָן שמ), וְשׁוֹמֵר שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר חַיָּבִין בִּגְנֵבָה וַאֲבֵדָה וּפְטוּרִים בְּאוֹנְסִין (שָׁם סִימָן שג). כִּי עִקַּר הַשְּׁמִירָה עַל־יְדֵי הַמְתָּקַת הַצִּמְצוּמִים עַל־יְדֵי כָּל הַנַּ"ל, שֶׁעִקָּרוֹ תָּלוּי בְּאַהֲבָה וְשָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָלִין יַחַד בַּשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַהַמְתָּקוֹת, כַּנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן הַשּׁוֹמֵר חִנָּם פָּטוּר בַּכֹּל - כִּי הַשּׁוֹמֵר חִנָּם אֵינוֹ מְחֻיָּב רַק לִשְׁמֹר הַדָּבָר כָּרָאוּי בְּלִי פְּשִׁיעָה, וְאִם אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵרַע אֵיזֶה הֶזֵּק וְחִסָּרוֹן בְּהַדָּבָר הַמֻּפְקָד אֶצְלוֹ - אֵין אָנוּ תּוֹלִין הַהֶזֵּק בּוֹ, מֵאַחַר שֶׁהוּא שׁוֹמֵר חִנָּם וְחַיָּב עַצְמוֹ בִּשְׁמִירַת מָמוֹנוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בְּחִנָּם בְּלִי שׁוּם שָׂכָר, רַק מִצַּד אַהֲבָה וְרֵעוּת שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְכָךְ רָאוּי לִהְיוֹת שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֶאֱהַב אֶת חֲבֵרוֹ בֶּאֱמֶת, וְיִהְיֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ חָבִיב עָלָיו כְּשֶׁלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (אָבוֹת ב, יב): 'יְהִי מָמוֹן חֲבֶרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ' וְכוּ'. נִמְצָא, שֶׁמִּצִּדּוֹ אֵין שׁוּם הֶזֵּק, מֵאַחַר שֶׁבְּזֶה הַשְּׁמִירָה קִיֵּם מִצְוַת (וַיִּקְרָא יט, יח): "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", כִּי שָׁמַר מָמוֹן חֲבֵרוֹ בְּלִי שָׂכָר רַק מֵאַהֲבָה לְבַד, וְעַל־כֵּן מִצִּדּוֹ בְּוַדַּאי הָיָה נִכְלַל בְּהַשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל שֶׁשָּׁם כָּל מִינֵי הַמְתָּקוֹת וְכוּ', שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְבַּטְּלִין כָּל הַהֶזֵּקוֹת, וְעַל־כֵּן מִצִּדּוֹ אֵין פֶּגַע וְאֵין הֶזֵּק, וְעַל־כֵּן הַשּׁוֹמֵר חִנָּם הוּא פָּטוּר בַּכֹּל.
וְכֵן לְהֵפֶךְ - הַשּׁוֹאֵל חַיָּב בַּכֹּל, כִּי אָנוּ תּוֹלִין כָּל הַהֶזֵּקוֹת בְּהַשּׁוֹאֵל, וְלֹא בְּהַמַּשְׁאִיל שֶׁהִשְׁאִיל כֵּלָיו וַחֲפָצָיו לַחֲבֵרוֹ בְּלִי שׁוּם קַבָּלַת שָׂכָר, רַק מִצַּד אַהֲבַת רֵעִים, שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מְחֻיָּב לְהֵטִיב וְלִגְמֹל חֶסֶד עִם חֲבֵרוֹ. נִמְצָא, שֶׁזֶּה הַמַּשְׁאִיל קִיֵּם אַהֲבַת חֲבֵרִים כָּרָאוּי, עַל־כֵּן מִצִּדּוֹ אֵין הֶזֵּק כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן אֵין אָנוּ תּוֹלִין שׁוּם הֶזֵּק בְּהַמַּשְׁאִיל כִּי אִם בְּהַשּׁוֹאֵל שֶׁכָּל הֲנָאָה שֶׁלּוֹ (בָּבָא־מְצִיעָא לד.) - שֶׁקִּבֵּל כָּל הֲנָאַת הַחֵפֶץ מֵחֲבֵרוֹ בְּחִנָּם. וַהֲרֵי חֲבֵרוֹ קִיֵּם בְּעֵסֶק זֶה מִצְוַת אַהֲבַת חֲבֵרִים כָּרָאוּי שֶׁמִּצִּדּוֹ בְּטֵלִים כָּל הַהֶזֵּקוֹת. אֲבָל בְּהַשּׁוֹאֵל לֹא רָאִינוּ שֶׁוִּתֵּר לַחֲבֵרוֹ מֵחֲמַת אַהֲבָה וּכְלָלִיּוּת, עַל־כֵּן אָנוּ תּוֹלִין כָּל אַחֲרָיוּת הַהֶזֵּקוֹת בְּהַשּׁוֹאֵל וְלֹא בְּהַמַּשְׁאִיל, וְכַנַּ"ל: