אֲבָל מֵחֲמַת מְרִירוּת דַּחֲקוּת הַפַּרְנָסָה שֶׁל זֶה הֶעָנִי וְהָאֶבְיוֹן שֶׁבָּא מִפְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אֵין יָכוֹל שִׂכְלוֹ לִינֹק מִשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִסְתַּם שִׂכְלוֹ, עַד שֶׁנָּפַל מֵהַבִּטָּחוֹן כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁבָּא לְמִדָּה זֹאת - לְהַשְׂכִּיר עַצְמוֹ לְיוֹמוֹ בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עַבְדוּת מַמָּשׁ, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵהַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים, שֶׁעִקַּר הִתְגַּבְּרוּתָם עַל־יְדֵי הַשִּׁנּוּיִים שֶׁבְּאָדָם וּמָקוֹם וּזְמַן, עַד שֶׁנִּדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ בְּיוֹם זֶה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיֻּמְשַׁךְ לוֹ פַּרְנָסָה בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא שָׁם, כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁיַּשְׂכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּיוֹם זֶה. וּבֶאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ הוּא שְׁטוּת גָּדוֹל, כִּי כָּל יְגִיעַת וְטִרְחַת הַפַּרְנָסָה שֶׁל כָּל אֶחָד הוּא מֵחֲמַת שְׁטוּת וְחֶסְרוֹן הַדַּעַת כַּנַּ"ל, בְּחִינַת (בַּמִּדְבָּר יא, ח): "שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ" - 'בִּשְׁטוּתָא', כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בְּשַׁלַּח סג.), וּמוּבָא בִּדְבָרֵינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן נו), מִכָּל שֶׁכֵּן לְהַשְׂכִּיר עַצְמוֹ לְעֶבֶד. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁכְּפִי מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו - אֵין לוֹ תִּקְוָה לְפַרְנָסַת יוֹמוֹ כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁיַּשְׂכִּיר עַצְמוֹ, וְאֵינוֹ מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ לֹא דַּעַת וְלֹא תְּבוּנָה, הֲלֹא עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל וּמִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה שֶׁפַע יָכוֹל לֵירֵד אֵלָיו בְּזֶה הַיּוֹם, כִּי 'מָאן דְּבָרָא יוֹמָא בָּרָא מְזוֹנָא' וְכַנַּ"ל, אַךְ דַּעְתּוֹ נִקְטַן עַד שֶׁהֻכְרַח לְהַשְׂכִּיר עַצְמוֹ, וְזֶה נִמְשָׁךְ רַק מֵרִבּוּי הַשִּׁנּוּיִים שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים, כַּנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן הִזְהִירָה הַתּוֹרָה לָתֵת לוֹ שְׂכִירָתוֹ בְּיוֹמוֹ - "וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ" (דְּבָרִים כד, טו), כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עַל הַכֹּל, וְעַל־כֵּן הִזְהִירָה הַתּוֹרָה לִבְלִי לְעַכֵּב שֶׁפַע שְׂכִירוּתוֹ עַד שֶׁיַּעֲבֹר הַיּוֹם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֻסְתַּם הַצִּנּוֹר שֶׁל זֶה הַיּוֹם קֹדֶם שֶׁיָּבֹא יוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו. שֶׁאָז יִהְיֶה קָשֶׁה מְאֹד לִפְתֹּחַ צִנּוֹר הַשֶּׁפַע שֶׁלּוֹ, כִּי כָּל חֶסְרוֹן דַּעְתּוֹ שֶׁבָּא לִידֵי מִדָּה זֹאת לְהַשְׂכִּיר עַצְמוֹ, בָּא מֵחֲמַת זֶה, מֵחֲמַת שֶׁבַּיָּמִים שֶׁעָבְרוּ הָיָה לוֹ דַּחֲקוּת הַפַּרְנָסָה מְאֹד, וְנִקְטַן דַּעְתּוֹ כָּל־כָּךְ עַד שֶׁנָּפַל מֵהַבִּטָּחוֹן עַד שֶׁהֻכְרַח לְהַשְׂכִּיר עַצְמוֹ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִזָּהֵר לִתֵּן לוֹ עַל כָּל פָּנִים שְׂכִירוּתוֹ בְּיוֹמוֹ כִּי הוּא חִיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ" (דְּבָרִים כד, טו) - כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ חִיּוּת לְשֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹ בְּיוֹמוֹ דַּיְקָא שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִסְתַּם הַצִּנּוֹר שֶׁל זֶה הַיּוֹם, שֶׁאָז בְּקַל יָכוֹל לִפְתֹּחַ לוֹ צִנּוֹרֵי הַשֶּׁפַע בַּיָּמִים הַבָּאִים.
אֲבָל כְּשֶׁלֹּא יִתֵּן לוֹ שְׂכִירוּתוֹ בְּיוֹמוֹ, וְהוּא כְּבָר נָפַל לְעַבְדוּת, וְגַם שְׂכִירוּתוֹ לֹא נָתַן לוֹ בְּיוֹמוֹ טֶרֶם יִשְׁתַּנֶּה הַזְּמַן שֶׁל הַיּוֹם, אֲזַי יִהְיֶה, חַס וְשָׁלוֹם, נִסְתַּם צִנּוֹר הַשֶּׁפַע שֶׁל זֶה הַיּוֹם, שֶׁאָז יִהְיֶה קָשֶׁה מְאֹד לִפְתֹּחַ עוֹד צִנּוֹרֵי הַשֶּׁפַע שֶׁלּוֹ, בִּבְחִינַת (בָּבָא קַמָּא פ:): 'דֶּלֶת הַנִּנְעֶלֶת לֹא בִּמְהֵרָה הִיא נִפְתַּחַת'. וְעַל־כֵּן 'בָּתַר עַנְיָא אַזְלָא עֲנִיּוּתָא' (שָׁם צב.), כִּי כָּל מַה שֶּׁהָעֲנִיּוּת מִתְגַּבֵּר עָלָיו - נִקְטָן דַּעְתּוֹ בְּיוֹתֵר וְנִקְטָן בִּטְחוֹנוֹ בְּיוֹתֵר וְנִסְתָּמִין בְּיוֹתֵר כְּלֵי הַשֶּׁפַע שֶׁלּוֹ כַּנַּ"ל, וּבִפְרָט זֶה שֶׁכְּבָר נִקְטַן דַּעְתּוֹ כָּל־כָּךְ עַד שֶׁנָּפַל לְעַבְדוּת. עַל־כֵּן הִזְהִירוּ לִבְלִי לְעַכֵּב שְׂכִירוּתוֹ עַד שֶׁיָּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ וְיִהְיֶה שִׁנּוּי עֵת, שֶׁאָז צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר שֶׁלֹּא לִתֵּן יְנִיקָה לְהַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים הַיּוֹנְקִים מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת. עַל־כֵּן צְרִיכִין לָתֵת לוֹ שְׂכָרוֹ בְּיוֹמוֹ, כְּדֵי לְהַשְׁלִים נַפְשׁוֹ וְחִיּוּתוֹ שֶׁהוּא דַּעְתּוֹ, וְאָז יָכוֹל לִזְכּוֹת לָצֵאת מֵעַבְדוּת וְלִפְתֹּחַ צִנּוֹרֵי הַשֶּׁפַע שֶׁלּוֹ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּשְׁלַם נַפְשׁוֹ וְדַעְתּוֹ בְּיוֹמוֹ דַּיְקָא, וְכַנַּ"ל: