ח

וְעַל־כֵּן הָיָה עִקַּר הַפְּגָם שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן עַל־יְדֵי אֲכִילָה, עַל־יְדֵי שֶׁאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, כִּי כָּל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים נוֹגֵעַ בְּהָאֲכִילָה שֶׁנִּדּוֹן בְּמוֹתָרוֹת וְכוּ' - שֶׁעוֹלִים עֲשָׁנִים סְרוּחִים אֶל הַמֹּחַ וּמְסַבְּבִין וּמְעַקְּמִין אֶת דַּעְתּוֹ וְכוּ', (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל). וְעַל־כֵּן הִזְהִירוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַל זֶה שֶׁלֹּא יֹאכַל מֵעֵץ הַדַּעַת שֶׁהִיא בְּחִינַת אֲכִילָה כָּזֹאת - שֶׁעַל יָדָהּ מִתְרַבֶּה הַמּוֹתָרוֹת וְעוֹלֶה אֶל הַמֹּחַ וְכוּ'. וְהוּא פָּגַם בָּזֶה בְּעַצְמוֹ, שֶׁפָּגַם בִּבְחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים, וְאָכַל אֲכִילָה זֹאת שֶׁל עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. וְאָז תֵּכֶף נִמְשַׁךְ בִּלְבּוּל הַדַּעַת בָּעוֹלָם שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמּוֹתָרוֹת הַנַּ"ל מֵעֲשָׁנִים סְרוּחִים הַבָּאִים עַל־יְדֵי הַמּוֹתָרוֹת כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת גְּזֵרַת הַמִּיתָה שֶׁנִּגְזְרָה אָז, בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית ב, יז): "בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת". כִּי כָּל מִיתַת הָאָדָם נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה עַל־יְדֵי הַמּוֹתָרוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּחְיֶה הָאָדָם לְעוֹלָם, וּמִשָּׁם הָיָה כָּל גָּלוּת מִצְרַיִם כַּנַּ"ל, וּבִימֵי סְפִירָה עוֹסְקִין לְטַהֵר עַצְמֵנוּ מִזֻּהֲמָתָם וְגִלּוּלֵיהֶם שֶׁנִּמְשָׁכִין מִמּוֹתָרוֹת הַנַּ"ל: