ח

וְזֶהוּ בְּחִינַת גֹּדֶל הַמַּעֲלָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה שֶׁהוּא הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים וְלִירֵאִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים. כִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הֵם מוֹדִיעִים לָנוּ בְּכָל פַּעַם אוֹצְרֵי מַתְּנוֹתָיו הַטּוֹבִים שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לִתֶּן לָנוּ בְּרַחֲמָיו, וּמוֹדִיעִים לָנוּ בְּכָל עֵת אֵיךְ לְהָכִין אֶת עַצְמֵנוּ לְקַבְּלָם, וְנוֹתְנִים לָנוּ עֵצוֹת אֵיךְ לְנַקּוֹת וּלְטַהֵר עַצְמֵנוּ וּלְבוּשֵׁנוּ מִכָּל מַה שֶּׁנִּכְשַׁלְנוּ עַד הֵנָּה, כִּי כָּל צַדִּיק הַדּוֹר הוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מוֹדִיעַ עַל יָדוֹ לָנוּ אֶת כָּל הַמַּתָּנוֹת טוֹבוֹת שֶׁרוֹצֶה לִתֶּן לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קג, ז): "יוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמֹשֶׁה וְכוּ'", וּכְתִיב (שָׁם עח, ה): "אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹדִיעָם לִבְנֵיהֶם", כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר הוּא חוֹפֵר בְּאֵרוֹת וּמַעְיָנוֹת חֲדָשׁוֹת, מַעְיְנוֹת הַיְשׁוּעָה שֶׁאֵינָם פּוֹסְקִין, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכְלוּ לְטַהֵר בָּהֶם כָּל הַפְּגוּמִים וְהַמְלֻכְלָכִים וְהַמְתֹעָבִים שֶׁבָּעוֹלָם, וּלְהִתְרַפֹּאוֹת בָּהֶם מִכָּל מִינֵי חֳלָאִים וּמַכְאוֹבוֹת רָעִים בְּגוּף וָנֶפֶשׁ, וּלְהִתְרַחֵץ וּלְהִתְבַּשֵּׂם עַל יָדָם בְּכָל מִינֵי רֵיחוֹת טוֹבוֹת.

כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מוֹדִיעַ דַּרְכֵי טוּבוֹ וַחֲסָדָיו הַנִּפְלָאִים לַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מַמְשִׁיךְ חֲסָדִים חֲדָשִׁים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וְעוֹשֶׂה חֶסֶד חִנָּם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כִּי אֲפִלּוּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם נִמְשָׁכִין חֲסָדִים חֲדָשִׁים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אֵיכָה ג, כג): "חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו, חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ", וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, שֶׁהַחֲסָדִים מִתְחַדְּשִׁים בְּכָל בֹּקֶר, מִכָּל שֶׁכֵּן בְּכָל שָׁבוּעַ וּבְכָל חֹדֶשׁ וּבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מִכָּל שֶׁכֵּן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כִּי סוֹף כָּל סוֹף חַסְדּוֹ יִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ עַד שֶׁיָּבִיא לָנוּ מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת וְהַמְּצוּקוֹת שֶׁסָּבַלְנוּ, בִּפְרָט בָּעִתִּים הַלָּלוּ, הַמָּקוֹם יְרַחֵם, וּבְוַדַּאי כָּל שָׁנָה וְכָל יוֹם שֶׁבָּא מְאֻחָר - הוּא קָרוֹב יוֹתֵר לְבִיאַת מָשִׁיחַ, וְנִמְשַׁךְ עָלָיו חֶסֶד הַגָּדוֹל שֶׁמַּמְשִׁיךְ מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים יח, נא): "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ". אַךְ כָּל אֵלּוּ הַחֲסָדִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בְּכָל עֵת, אֵין מִי שֶׁיֵּדַע מֵהֶם כִּי אִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְכָל מִי שֶׁמְּקֹרָב אֵלָיו - הוּא מוֹדִיעַ לוֹ רַחֲמָיו וְטוּבוֹ הַגָּדוֹל עַד אֵין חֵקֶר, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי־זֶה אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים יָכוֹל לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ לְקַבֵּל אוֹצַר־מַתְּנַת־חִנָּם שֶׁלּוֹ.

וְהָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה וְהָרָצוֹן, שֶׁיֵּדַע הָאֱמֶת בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל מַה אָתֵי בְּהַאי עָלְמָא, וְאָז בְּוַדַּאי יִרְצֶה וְיִשְׁתּוֹקֵק תָּמִיד לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְיַחְתֹּר בְּכָל כֹּחוֹ לְהִתְקָרֵב לַאֲנָשִׁים נֶאֱמָנִים - שֶׁיּוֹדְעִים לְחַזְּקוֹ וּלְיָעֲצוֹ עֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת וּנְכוֹנוֹת, כְּפִי מַה שֶּׁקִּבְּלוּ מֵרַבּוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה לָשׁוּב אֶל ה' "וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹקֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ" (יְשַׁעְיָה נה, ז):