עה

וְעַל־כֵּן עִקָּר הֲשָׁבַת הָאֲבֵדָה הוּא דַּיְקָא קֹדֶם יֵאוּשׁ, כִּי אֵין יֵאוּשׁ אֶלָּא מִדַּעַת, שֶׁמְּיָאֵשׁ דַּעְתּוֹ מֵהָאֲבֵדָה, וְאָז אֵין צְרִיכִין לְהַחֲזִיר לוֹ הָאֲבֵדָה (חֹשֶׁן־מִשְׁפָּט, סִימָן רנט, סְעִיף א), כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חִיּוּת מֵהַתּוֹרָה שֶׁכְּלוּלָה בְּנַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר וּבְכָל חֵפֶץ יֵשׁ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ, כִּי גּוּף הַחֵפֶץ הוּא בְּחִינַת נַעֲשֶׂה בְּחִינַת עֲשִׂיָּה גַּשְׁמִית. וּמַה שֶּׁהַחֵפֶץ מְקֻשָּׁר בְּדַעַת הָאָדָם וְשִׂכְלוֹ - זֶה בְּחִינַת נִשְׁמָע בְּחִינַת רָצוֹן, כִּי שָׁם בְּדַעַת הָאָדָם עִקָּר קְנִיַּת הַחֵפֶץ, כִּי כָּל הַחֲפָצִים שֶׁהֵם בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל אָדָם וְהוּא מִתְעַנֵּג מֵהֶם, עִקָּר הָרְשׁוּת הוּא בְּדַעַת וְרָצוֹן - שֶׁהַדַּעַת יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵפֶץ זֶה, וְעַל־כֵּן נִקְרָאִים כָּל הַדְּבָרִים 'חֲפָצִים', כִּי 'חֵפֶץ' לְשׁוֹן רָצוֹן, כִּי עִקָּר הוּא הָרָצוֹן וְהַדַּעַת שֶׁשָּׁם עִקָּר רְשׁוּת וְהַמֶּמְשָׁלָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הַקּוֹנֶה הַחֲפָצִים, כִּי הָרָצוֹן וְהַדַּעַת יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵלּוּ הַחֲפָצִים, וְזֶה הָרָצוֹן וְהַדַּעַת שֶׁל הַחֵפֶץ זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת נִשְׁמָע, שֶׁהוּא הַשָּׂגַת הַדַּעַת נֶגֶד גּוּף גַּשְׁמִיוּת הַחֵפֶץ שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִׂיָּה גַּשְׁמִית, בְּחִינַת נַעֲשֶׂה, כַּנַּ"ל.

וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ אִם נֶאֱבָד הַחֵפֶץ מֵרְשׁוּתוֹ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מְיָאֵשׁ דַּעְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ מִמֶּנּוּ - צְרִיכִים לְהַחֲזִיר לוֹ הָאֲבֵדָה מִי שֶׁמּוֹצְאָהּ, כִּי עִקָּר כֹּחַ כָּל הַהֲלָכוֹת שֶׁל כָּל הָאֲבֵדוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת הוּא עַל־יְדֵי שֶׁיִשְׂרָאֵל לֹא אִבְּדוּ רַק בְּחִינַת כֶּתֶר הַנַּעֲשֶׂה, אֲבָל כֶּתֶר הַנִּשְׁמָע נִשְׁאַר לָהֶם, כַּנַּ"ל.

וְעַל־כֵּן כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מְיָאֵשׁ דַּעְתּוֹ מֵהָאֲבֵדָה עֲדַיִן הִיא בִּרְשׁוּתוֹ, וְיֵשׁ תִּקְוָה שֶׁתַּחֲזֹר לוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאִבֵּד גּוּף הָאֲבֵדָה - לֹא אִבֵּד רַק בְּחִינַת הַנַּעֲשֶׂה, אֲבָל עֲדַיִן קְשׁוּרָה בְּדַעְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ, וְאֵינוֹ מְיָאֵשׁ מִמֶּנּוּ, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת כֶּתֶר הַנִּשְׁמָע שֶׁעֲדַיִן לֹא אִבְּדוּ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ תִּקְוָה לְהַחֲזִיר גַּם בְּחִינַת כֶּתֶר הַנַּעֲשֶׂה וְכַמְּבֹאָר לְעֵיל, שֶׁעִקָּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת נִשְׁמָע, שֶׁזֶּה נִשְׁאַר לְיִשְׂרָאֵל וְכַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁמְּיָאֵשׁ דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי מֵהָאֲבֵדָה, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת פְּגַם כֶּתֶר הַנִּשְׁמָע שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל בְּהַדַּעַת בִּרְצוֹנוֹת וְכִסּוּפִים חֲזָקִים לְהָשִׁיב אֲבֵדָתוֹ, אֲזַי הָאֲבֵדָה נֶאֱבֶדֶת לְגַמְרֵי, וְאֵין מַחֲזִירִין לוֹ עוֹד, כִּי עִקָּר הֲשָׁבַת הָאֲבֵדָה הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַנִּשְׁמָע שֶׁנִּשְׁאַר לְיִשְׂרָאֵל, כַּנַּ"ל.

אֲבָל בְּוַדַּאי כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד מְאֹד לְהַחֲזִיק עַצְמוֹ בְּכָל כֹּחוֹ, בִּבְחִינַת כֶּתֶר הַנִשְׁמָע שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּחֲזִיק עַצְמוֹ מְאֹד מְאֹד בְּהָרָצוֹן וְכִסּוּפִין טוֹבִים וְכוּ' כַּנַּ"ל, וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ הַמּוּבָא לְעֵיל עַל פָּסוּק (דְּבָרִים ד, א): "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים" וְכוּ' שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם מְאֹד שֶׁעַתָּה יִשְׁמְרוּ הֵיטֵב אֶת בְּחִינַת הַנִּשְׁמָע מֵאַחַר שֶׁאִבַּדְתֶּם אֶת הַנַּעֲשֶׂה וְכוּ', הַיְנוּ כַּנַּ"ל: