ט

וְיִצְחָק טָעָה בְּעֵשָׂו וְרָצָה לְבָרְכוֹ, "כִּי צַיִד בְּפִיו" (בְּרֵאשִׁית כה, כח). כִּי הָיָה עוֹסֵק תָּמִיד לִלְחֹם עִם חַרְבּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם פָּסוּק כז): "יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה". וְסָבַר יִצְחָק שֶׁכַּוָּנַת עֵשָׂו לְטוֹבָה לִלְחֹם עִם חַרְבּוֹ בִּשְׁבִיל יַעֲקֹב וְזַרְעוֹ כְּדֵי לְהַחֲזִיר לָהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי רָאָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִכְבֹּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי אִם כְּשֶׁמְּקַבְּלִין כֹּחַ מֵאֱדוֹם לַעֲנֹשׁ הַמּוֹנְעִים בְּחַרְבָּא וְקַטְלָא, וְסָבַר יִצְחָק שֶׁזֶּה הַדָּבָר יִהְיֶה נַעֲשֶׂה תֵּכֶף. אֲבָל בֶּאֱמֶת טָעָה בָּזֶה, כִּי עֵשָׂו הָיָה רָשָׁע גָּמוּר "וְלֹא חָפֵץ בִּבְרָכָה" (תְּהִלִּים קט, יז), וְהָיָה שׂוֹנֵא גָּדוֹל לְיַעֲקֹב, וְלֹא לָחַם כְּלָל בִּשְׁבִיל יַעֲקֹב. כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁכָּתַב שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁצְּרִיכִין לִכְבֹּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי הַכֹּחַ שֶׁמְּקַבְּלִין מֵאֱדוֹם וְכוּ' כַּנַּ"ל - זֶה יִהְיֶה רַק לֶעָתִיד בַּקֵּץ הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּזְכּוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים לְהַמְשִׁיךְ תּוֹרָה בְּכָל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל, וְאָז יִהְיֶה אֱדוֹם מֻכְרָח בְּעַל כָּרְחוֹ לִתֵּן כֹּחַ לְיִשְׂרָאֵל לִכְבֹּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי כֹּחַ הַחֶרֶב שֶׁלּוֹ. אֲבָל אָז לֹא הָיָה עֲדַיִן הַכֹּחַ לָזֶה, וְעֵשָׂו הָיָה שׂוֹנֵא גָּדוֹל לְיַעֲקֹב, עַל־כֵּן שָׁגָה בָּזֶה שֶׁקֵּרֵב אֶת עֵשָׂו. וְהוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת דּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ הָעֵת שֶׁיַּעֲקֹב יְקַבֵּל כֹּחַ מֵחַרְבּוֹ שֶׁל עֵשָׂו וְכוּ', וּבֶאֱמֶת טָעָה בָּזֶה כַּנַּ"ל: