וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מְאֹד מְאֹד, זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ, שָׁגוּ בָּזֶה, כָּל אֶחָד אֵיזֶה שְׁגִיאָה דַּקָּה. וְאִם נְדַקְדֵּק בָּזֶה, נִמְצָא שֶׁכָּל הַפְּגָמִים שֶׁחָשְׁבוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים אֲבוֹת הָעוֹלָם - כֻּלָּם הָיוּ בִּבְחִינָה זֹאת, שֶׁלְּפִי בְּחִינַת קְדֻשָּׁתָם דָּחֲקוּ אֶת הַשָּׁעָה כְּמוֹ עִנְיַן אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁאָמַר (בְּרֵאשִׁית טו, ח): "בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה" - שֶׁעִקַּר הַפְּגָם וְהַשְּׁגִיאָה שֶׁהָיָה דּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁהִבְטִיחוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ אָז עַל יְרֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָיָה רוֹצֶה שֶׁיֻּגְמַר הַדָּבָר מִיָּד וְלֵידַע מִיָּד בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ וְאֹפֶן יִירְשׁוּ אוֹתָהּ. כִּי זֶה כְּלָל גָּדוֹל שֶׁכָּל אֲבוֹת הָעוֹלָם הִסְתַּכְּלוּ עַל הַקֵּץ הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּתְאַחֵר מְאֹד וְרָצוּ לְהַשִּׂיגוֹ מִיָּד. וְעַל־כֵּן שָׁאַל אַבְרָהָם "בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה", כִּי רָאָה מֵרָחוֹק בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁיִּשְׂרָאֵל יִכְבְּשׁוּ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲבָל אַחַר־כָּךְ יִגְלוּ מִשָּׁם, וְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לֹא יִהְיֶה בְּיָדָם וְתֶאֱרַךְ הַגָּלוּת מְאֹד. עַל־כֵּן רָצָה לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה, שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ יוֹדִיעַ לוֹ תֵּכֶף הַקֵּץ הָאַחֲרוֹן אֵיךְ יִירָשֶׁנָּה לָנֶצַח. וְעַל־כֵּן פָּגַם בָּזֶה, כִּי אָסוּר לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה כַּנַּ"ל, וּבִפְרָט בְּעִנְיַן הַקֵּץ הָאַחֲרוֹן שֶׁהוּא קֵץ הַפְּלָאוֹת.
וְכֵן יַעֲקֹב אָמַר (יְשַׁעְיָה מ, כז): "נִסְתְּרָה דַּרְכִּי מֵה'", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שִׁיר־הַשִּׁירִים רַבָּה א, ג) שֶׁזֶּהוּ הָיָה הַפְּגָם שֶׁלּוֹ מֵחֲמַת שֶׁרָאָה צָרוֹתָיו הַמְרֻבִּים מֵעֵשָׂו וְלָבָן וְכוּ' - בִּפְרָט צָרַת יוֹסֵף, וְהָיָה צָרִיךְ עַל זֶה רַק לְהִתְפַּלֵּל בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ. וּבְוַדַּאי עָשָׂה כֵּן יַעֲקֹב אָבִינוּ וְהִתְפַּלֵּל בְּוַדַּאי הַרְבֵּה, אֲבָל מֵעֹצֶם צָרוֹתָיו בִּלְבְּלוּ דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁאָמַר: "נִסְתְּרָה דַּרְכִּי מֵה'" וְכוּ', כִּי דָּחַק אֶת הַשָּׁעָה לְפִי בְּחִינַת קְדֻשָּׁתוֹ וְלֹא הִמְתִּין כָּרָאוּי וְכוּ':