ט

וְזֶה בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית כה, כז): "יַעֲקֹב אִישׁ תָּם" וְכוּ', בְּחִינַת אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִיכָה ז, כ): "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב", שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָיָה יָכֹל לַעֲמֹד כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַחֹשֶׁךְ הַגָּדוֹל שֶׁל "עֵשָׂו יֹדֵעַ צַיִד" (בְּרֵאשִׁית כה, כז), בְּחִינַת (שָׁם כה, כח): "כִּי צַיִד בְּפִיו" - שֶׁהוּא עִקַּר חֶשְׁכַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם עַל פָּסוּק (שָׁם ו, טז): "בְּצִדָּהּ תָּשִׂים", בְּחִינַת "כִּי צַיִד בְּפִיו" וְכוּ'. וְכֵן כְּנֶגֶד לָבָן שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שָׁם לא, מא): "וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים" - שֶׁמִּתְגַּבֵּר בִּשְׁקָרָיו וְעַרְמוּמִיּוֹתָיו בְּכַמָּה חִלּוּפִים וְשִׁנּוּיִים לְאֵין מִסְפָּר וְכוּ'.

כִּי עִקַּר הַחֹשֶׁךְ הוּא שֶׁקֶר, שֶׁהוּא מַחֲשִׁיךְ עֵינֵי בִּרְיָתָא, וְעַל־כֵּן כָּתַב אַדְמוֹ"ר זַ"ל, שֶׁעִקַּר הַיֵּצֶר־הָרָע הוּא שֶׁקֶר שֶׁהוּא הָרַע הוּא הַטֻּמְאָה וְכוּ', עַל־כֵּן עִקַּר הָעֵצָה הוּא אֱמֶת - לִרְאוֹת לְדַבֵּר דִּבּוּר אֱמֶת אֵיךְ שֶׁהוּא וְכוּ', וְהָאֱמֶת יָאִיר לוֹ הַפְּתָחִים וְכוּ', עַד שֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל וְכוּ', שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְצִיא פַּרְנָסָתוֹ וְזִוּוּגוֹ לוֹ אוֹ לְבָנָיו וְהַתְּלוּיִים בּוֹ.

וְכָל זֶה הוּא עִנְיַן יַעֲקֹב שֶׁהָיָה לוֹ מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת עִם לָבָן וְעֵשָׂו. כִּי יַעֲקֹב עֶצֶם הָאֱמֶת, "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" (מִיכָה ז, כ), וְחֶשְׁכַת הַשֶּׁקֶר וְהָרַמָּאוּת שֶׁל לָבָן וְעֵשָׂו סְבָבוּהוּ מִכָּל צַד, וְיַעֲקֹב בְּגֹדֶל אֲמִתַּת תְּמִימוּתוֹ עָמַד כְּנֶגְדָּם, עַד שֶׁהוֹצִיא מֵעֵשָׂו הַבְּכוֹרָה וְהַבְּרָכָה שֶׁהוּא שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה, וּמִלָּבָן הוֹצִיא כָּל זִוּוּגוֹ וַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל, וּשְׁנֵים־עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ - הַכֹּל עַל־יְדֵי גֹּדֶל הָאֱמֶת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה, לֹא דַּי שֶׁהֵם אֵינָם יְכוֹלִים לְהַחֲשִׁיךְ עָלָיו, חַס וְשָׁלוֹם, אַף גַּם הָאֱמֶת מֵאִיר לוֹ, עַד שֶׁמּוֹצִיא מֵהֶם כָּל הַטּוֹב שֶׁהָיָה כָּבוּשׁ אֶצְלָם מִכְּבָר. וְכָל מַה שֶּׁמִּתְגַּבְּרִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְהַחֲשִׁיךְ עָלָיו, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא מוֹצִיא מֵהֶם הַטּוֹב שֶׁכָּבוּשׁ בָּהֶם יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹר הָאֱמֶת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל שֶׁמְּשַׁלֵּם הַגַּנָּב כְּשֶׁנִּמְצָא, וְכַנַּ"ל. וְאִם, חַס וְשָׁלוֹם, מִתְגַּבֵּר יוֹתֵר וְגוֹנֵב שׁוֹר וְשֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ (שְׁמוֹת כא, לז) - צָרִיךְ לְשַׁלֵּם וּלְהַחֲזִיר הַרְבֵּה יוֹתֵר שֶׁהֵם ד' וְה',

כִּי כָּל מַה שֶּׁהַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר יוֹתֵר - מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ עַל־יְדֵי הָאֱמֶת יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְכַנַּ"ל, עַד שֶׁזָּכָה יַעֲקֹב לְהוֹצִיא מֵהֶם שְׁנֵים־עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה נֻסְחָאוֹת הַתְּפִלָּה, וְהֵם כְּנֶגֶד שְׁנֵים־עָשָׂר מַזָּלוֹת שְׁנֵים־עָשָׂר חֳדָשִׁים, שְׁנֵים־עָשָׂר גְּבוּלִים שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שְׁעוֹת הַיּוֹם וּשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שְׁעוֹת הַלַּיְלָה, שֶׁכֻּלָּם קִיּוּמָם וְחִיּוּתָם עַל־יְדֵי נְקֻדַּת הָאֱמֶת, שֶׁהוּא עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית א, א): "בְּרֵאשִׁי' ת בָּרָ' א אֱלֹקִי' ם אֵת", סוֹפֵי תֵּבוֹת ' אֱמֶת ', כַּמּוּבָא (בְּרֵאשִׁית־רַבָּה א, ז), כִּי 'חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֱמֶת' (שַׁבָּת נה.). וּצְרִיכִין שֶׁיָּאִיר הָאֱמֶת בְּכָל חֹדֶשׁ וּבְכָל יוֹם וָיוֹם וּבְכָל שָׁעָה וְשָׁעָה מִשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שְׁעוֹת הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהָאֱמֶת הוּא אֶחָד, אֲבָל מִצַּד שִׁנּוּי הַמְקַבְּלִים יֵשׁ שִׁנּוּיִים רַבִּים בְּעִנְיַן הָאֱמֶת, וְאֵין הָאֱמֶת שֶׁל הָאָדָם זֶה דּוֹמָה לַחֲבֵרוֹ, וְכֵן אֵין שָׁעָה דּוֹמָה לַחֲבֶרְתָּהּ. כִּי זֶה הָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל־יְדֵי הָאֱמֶת בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, וְזֶה צָרִיךְ לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה לְהַחֲזִיקוֹ וְכוּ', וְזֶה עוֹסֵק בְּמִצְוָה אַחֶרֶת בִּגְמִילוּת חֶסֶד וְכַיּוֹצֵא. וְכֵן בְּאָדָם אֶחָד יֵשׁ חִלּוּקִים רַבִּים בֵּין יוֹם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין שָׁעָה לַחֲבֶרְתָּהּ, שֶׁבְּשָׁעָה זֹאת מִתְפַּלֵּל, וּבְשָׁעָה זֹאת לוֹמֵד, וּבְשָׁעָה זֹאת עוֹשֶׂה מַשָּׂא וּמַתָּן, וּבְשָׁעָה זֹאת אוֹכֵל אוֹ מְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָרֵי שִׁנּוּיִים רַבִּים לְאֵין מִסְפָּר. וְהָעִקָּר שֶׁכָּל שָׁעָה וְשָׁעָה בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו וּבְכָל מַה שֶּׁעוֹסֵק - יִהְיֶה הַכֹּל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כְּפִי אוֹתָהּ הָעֵת וְהַשָּׁעָה וּכְפִי הָאָדָם. וְכָל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר, אַךְ הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת יָבִין בְּעַצְמוֹ.

וְהַכְּלָל, שֶׁאֵין שָׁעָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יוּכַל לְהָאִיר לְעַצְמוֹ עַל־יְדֵי הָאֱמֶת, אַף אִם הַחֹשֶׁךְ מְסַבֵּב אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁמְּסַבֵּב כִּי אֱמֶת ה' לְעוֹלָם. וְזֶה שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תְּהִלִּים כה, ה): "הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם" - 'כָּל הַיּוֹם' דַּיְקָא, כִּי בְּכָל שְׁעוֹת הַיּוֹם מִתְּחִלָּתוֹ עַד סוֹפוֹ אֲנִי מְקַוֶּה אֵלֶיךָ שֶׁתַּדְרִיכֵנִי בַּאֲמִתֶּךָ וּתְלַמְּדֵנִי כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ אֱמֶת בְּכָל שְׁעוֹת הַיּוֹם שֶׁיָּאִיר לִי בְּכָל שָׁעָה לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ לְאוֹר גָּדוֹל: